מִמִּ֖י נָעָ֑מְתָּ רְדָ֥ה וְהׇשְׁכְּבָ֖ה אֶת־עֲרֵלִֽים׃

מִמַן אַתְּ גִבַּר חוּת וּשְׁכִיב עִם חַיָבַיָא:

ממי נעמת. על פרעה יאמר שבו תחיל ההורדה ממי נעמת ר״ל וכי אתה נעים וחביב מן כל הנופלים בחרב מלחמה וכן גם אתה רדה אל הקבר ושכב עם הרשעים ערלי לב כמותך:

נעמת. מל׳ נעים ונחמד:

ממי נעמת אומר ממי אתה נעים וחשוב יותר שאינך רוצה לרדת, רדה והשכבה את ערלים (אשר), בתוך חללי חרב יפלו כי גם הם יפולו עמך במלחמה שתהיה ביניכם שכב עמם יחד. חרב נתנה אמר אבל חרב הנתנה ימשכו אותה עם כל המוניה החללי חרב הנזכר ימשכו אל הבור את החרב שניתנה ואת המוניה היינו בני אדום שהם נתנו החרב והתחילו במלחמה ימשכו אחריך לבור: