יְחֶזְקֵאל ל״א · י״ד

בְּדִיל דְלָא יְרָאמוּן בְּתוּקְפֵיהוֹן כָּל מַלְכֵי קֶדֶם וְלָא יִתְּנוּן יַת מַרְוַתְהוֹן עַל מַלְכְּוָתָא וְלָא יִתְרַבְרְבוּן לְהוֹן בְּתוּקְפֵיהוֹן כָּל עַבְדֵי מַלְכוּ אֲרֵי כּוּלְהוֹן אִתְמְסָרוּ לְמוֹתָא לְאַרְעָא אַרְעִיתָא בְּגוֹ בְנֵי אֱנָשָׁא עִם נָחֲתֵי גוֹב בֵּית אַבְדָנָא:

למען וכו׳. ר״ל המשפט הזה נעשה בו למען יקחו מוסר וכל העצים שותי המים לא יגבהו להרים לבבם בעבור גודל קומתם:

ולא יתנו. ר״ל לא יתגאו בעבור שצמרתם נתון אל בין עבותים:

ולא יעמדו אליהם. ר״ל לא יהיה עמידה וקיום אל החוזק אשר בהם בעבור גבהות העצים שותי המים וכאומר בזה יראו כי יסור החוזק בעבור מרבית הגאוה ר״ל כל המושלים רבי השפע יקחו מוסר ולא יתגאו עוד כי יראו שהגאוה מסיר החוזק:

כי כולם. לפי שכולם מעותדים למות לרדת אל ארץ תחתית והוא הקבר ולהיות בתוך שאר בני אדם ודומה להם ולתוספת ביאור אמר אל יורדי בור וכאלו יאמר והואיל וכולם עומדין למיתה מה ענין להתגאות במרבית הממשלה והשפע:

אליהם. ענין חוזק כמו ואת אילי הארץ לקח (לעיל יז):

שותי מים. שהמים משקים אותם:

למען, וזה אזהרה אל מלכי מצרים ואשור (נגד מ"ש יען אשר גבהת בקומה) יזהרו כל עצי מים שלא יגבהו בקומתם, וידעו כי מימי השפע בא מה', הוא המשפיל אף מרומם, (ונגד מ"ש ויתן את צמרתו אל בין עבותים) אומר ולא יתנו את צמרתם ר"ל שמלכיהם לא יגבהו על מלכים אחרים, (ונגד מ"ש ורם לבבו בגבהו) אמר ולא יעמדו אליהם ר"ל האלים שלהם, (מלשון אל גוים) היינו מלכיהם שעשו את עצמם לבני אלים ואלהות, לא יעמדו בגבהם, שכל שותי מים היינו המקבלים השפע לא יגבהו בלבבם כבני אלים, כי כולם נתנו למות ר"ל שמתנאי האלהות שיהיה נצחי, ושיהיה נעלה מהעולם התחתון, ושיהיה נעלה מבני אדם בעלי חומר, והם כולם נתנו למות ואינם נצחיים, אל ארץ תחתית, לא לשמים וממעל לככבי אל, ובתוך בני אדם לא בתוך האלים והמלאכים, כי הולכים אל יורדי בור לקבר: