לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר גָּבַ֖הְתָּ בְּקוֹמָ֑ה וַיִּתֵּ֤ן צַמַּרְתּוֹ֙ אֶל־בֵּ֣ין עֲבוֹתִ֔ים וְרָ֥ם לְבָב֖וֹ בְּגׇבְהֽוֹ׃

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים חֲלַף דְרָמְתָּא בְּקוֹמָה וִיהַב מַרְוָתֵיהּ עַל מַלְכְּוָתָא וְרָאֵים לִבֵּיהּ בְּתוּקְפֵיהּ:

כה אמר אד׳. אל מלך אשור:

ויתן צמרתו. הסעיף העליון ניתן אל בין הענפים הקלועים שהוא דבר פאר:

ורם לבבו. מאד נתגאה בעבור גבהו:

לכן כה אמר ה', קבל קנאת עצי עדן, וכה אמר אליו, יען אשר גבהת בקומה, (כמ"ש אפקד על פרי גודל לבב מלך אשור), א. שגבה בקומה ר"ל בכחו וגבורתו, ב. ויתן צמרתו שהמלך שלו עלה על כולם, ועי"כ רם לבבו בגבהו שחשב שכחו מעצמו ושהוא נתן צמרתו על בין עבותים (כמ"ש כי אמר בכח ידי עשיתי וכו'):