בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־זְר֛וֹעַ פַּרְעֹ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם שָׁבָ֑רְתִּי וְהִנֵּ֣ה לֹֽא־חֻ֠בְּשָׁ֠ה לָתֵ֨ת רְפֻא֜וֹת לָשׂ֥וּם חִתּ֛וּל לְחׇבְשָׁ֥הּ לְחׇזְקָ֖הּ לִתְפֹּ֥שׂ בֶּחָֽרֶב׃ {ס}

בַּר אָדָם יַת תְּקִיף פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם תַּבְרֵית וְהָא לָא מִתַּקְפָא לְאִתַּסָאָה לְמִתַּן עֵיצָה לְמֶחְכַּם לְאִתַּקָפָא לְמֵיחַד מַלְכּוּ:

את זרוע וגו׳. הנה כבר שברתי את אחת מהזרועות של פרעה ר״ל כבר מסרתיו פעם ביד נ״נ בשנת ד׳ ליהויקים כמ״ש בירמיהו ובמ״ב ולקח אז חלק גדול מארצו:

והנה לא חובשה. עדיין לא קשר תחבושת על השבר לתת רפואות אל השבר לשום כריכה ולקשרה היטב לחזק אותה למען תוכל לאחוז בחרב להלחם עוד ר״ל לא חזרו מצרים אל כבודם ולא לקחו מהם נקם ועדיין ארצם בידם:

חובשה. ענין קשירת מטלית על השבר וכן ולנשברת לא חבשה (לקמן לד):

חתול. ענין כריכת המטלית וכן והחתל לא חתלת (לעיל טו):

לחבשה. לקשרה:

את זרוע פרעה, אומר כי בימי יהויכין ויהויקים שברתי זרוע אחת של פרעה, כי בימי יהויכין לקח ממנו עד נהר פרת, שהוא זרוע אחת מארצו, והגם שפרעה רצה לחבש את השבר ולהתחזק שמה, לא חובש היטב, כי היד הנשברת כשרוצים לחבשה היטב, צריך לשום רפואות במקום השבר להוציא הדם הנצרר והנגלד, ואח"כ לשים חיתול מדברים רכים, ואח"כ לחבש ולכרוך היטב על החיתול בחזקה, אבל אם חובשים השבר בלא רפואה וחיתול לא תתחזק היד עוד למלאכה, וז"ש הנה לא חבשה לתת רפאות ר"ל לא חובשה באופן הצריך שישים תחלה רפואות ואח"כ חיתול כדי לחבשה לחזקה שישאר לה חוזק וכח לתפוס בחרב, ור"ל שמה שרצה להתחזק שם על נהר פרת בימי יהויקים היה חיבוש בלתי טוב כי נשארה ידו רפויה וחסר כח לעמוד במלחמה: