כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה וְהַאֲבַדְתִּ֨י גִלּוּלִ֜ים וְהִשְׁבַּתִּ֤י אֱלִילִים֙ מִנֹּ֔ף וְנָשִׂ֥יא מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַ֖יִם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֑וֹד וְנָתַתִּ֥י יִרְאָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים וְאַבֵיד דְפָלְחִין לְטַעֲוָתָא וֶאֱשֵׁיצֵי דְפָלְחִין לְצַלְמָנַיָא מִמָפֵס וּמַלְכָּא מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם דַחֲלָא בְּמִצְרַיִם:

והאבדתי וגו׳. לא יתעסקו שמה באלילים:

ונשיא וכו׳. ר״ל ונשיא אשבות מארץ מצרים:

לא יהיה עוד. ר״ל עד זמן מרובה לא יהיה עד תשלום ארבעים שנה כמ״ש למעלה:

ונתתי יראה. תמיד יהיה שם פחד ורעדה משאר העמים:

( עתה באר מן האלילים) שעיקר עבודתם היה בנוף (מעמפוס) ישבית אותם משם, וכן לא יהיה נשיא מארץ מצרים שהוא היה ראש האלילים, נתתי יראה ע"י כן יפול יראה בלבם וחרד ופחד מפני תנופת יד ה' אשר הוא מניף על כל: