ה֠וּא וְעַמּ֤וֹ אִתּוֹ֙ עָרִיצֵ֣י גוֹיִ֔ם מוּבָאִ֖ים לְשַׁחֵ֣ת הָאָ֑רֶץ וְהֵרִ֤יקוּ חַרְבוֹתָם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם וּמָלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ חָלָֽל׃

הוּא וְעַמֵיהּ עִמֵיהּ תְּקִיפֵי עַמְמַיָא אֶתֵּן לְחַבָּלָא אַרְעָא וְיִשְׁלְפוּן סַיְפֵיהוֹן עַל מִצְרַיִם וְיִמְלוֹן יַת אַרְעָא קְטִילִין:

הוא ועמו אתו. ר״ל פרעה ועמו אשר אתו ישבתו ביד נ״נ:

עריצי גוים. עמים חזקים יהיו מובאים ביד נבוכדנאצר לשחת ארץ מצרים ועל הכשדים יאמר:

והריקו. ישלפו חרבותם מתערם על מצרים:

עריצי. ענין חוזק כמו כגבור עריץ (ירמיה כ):

והריקו. מל׳ ריק ר״ל ישלפו וירוקנו מתערה:

חרבותם. מל׳ חרב:

הוא ועמו אתו שהם עריצי גוים, גבורים עזים וקשים הם מובאים ע"י השגחתי (שזה גדר הפועל שלא נזכר שם פועלו) על תכלית לשחת הארץ בדרך השחתה, ויריקו חרבותם מתערה וימלאו את הארץ חלל: