וַתְּהִ֥י עָלַ֛י שָׁ֖ם יַד־יְהֹוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י ק֥וּם צֵא֙ אֶל־הַבִּקְעָ֔ה וְשָׁ֖ם אֲדַבֵּ֥ר אוֹתָֽךְ׃

וּשְׁרַת עֲלַי תַּמָן רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ וַאֲמַר לִי קוּם פּוּק לְבִקְעֲתָא וְתַמָן אֲמַלֵיל עִמָךְ:

יד ה׳. כח חוזק הנבואה:

קום צא אל הבקעה, א. כדי שיתבודד ויהיה מוכן לנבואה, ב. שהעם לא היו ראוים שתחול רוח ה' על הנביא בהיותו ביניהם: