וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וָאֶשְׁמַ֣ע אַחֲרַ֔י ק֖וֹל רַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל בָּר֥וּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה מִמְּקוֹמֽוֹ׃

וּנְטַלְתַּנִי רוּחָא וְשִׁמְעֵית בַּתְרֵי קַל זִיעַ סַגִי דִמְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין בְּרִיךְ יְקָרָא דַייָ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ:

ותשאני רוח. הרוח נשא אותי ממקום מעמדי ושמעתי מאחורי קול ברעש גדול אומר ברוך כבוד ה׳ ממקומו כאומר אל הנביא אל תחשוב שבסור השכינה ממקומו מבית קה״ק לא יהיה ברוך ומהולל כבוד ה׳ כמו שהיה בהיותו במקומו בבית קה״ק כי אע״פ שסר ממקומו הוא ברוך ומהולל אבל ישראל הם הם החסרים בהסרת השכינה מביניהם אבל כבוד ה׳ הוא תמיד ברוך ומהולל:

ותשאני רוח רוח ה' נשא אותו למעלה ואשמע אחרי קול רעש גדול כי אז נסתלקה המרכבה ללכת למקומה, צייר ששמע קול רעש שמורה שהליכת המרכבה עתה הוא להרעיש ממלכות ברוך כבוד ה' ממקומו ר"ל הגם שיסתלק הכבוד מבהמ"ק והברכה והשפע לא תרד מירושלים כי שם צוה ה' את הברכה עד עתה, בכ"ז הוא מקור הברכה במקומו אשר הוא שם: