הֶאָמֹ֤ר תֹּאמַר֙ אֱלֹהִ֣ים אָ֔נִי לִפְנֵ֖י הֹרְגֶ֑ךָ וְאַתָּ֥ה אָדָ֛ם וְלֹא־אֵ֖ל בְּיַ֥ד מְחַלְלֶֽיךָ׃

הֲמֵימַר תֵּימַר דַחֲלָא אֲנָא קֳדָם דְקַטְלָךְ וְאַתְּ אֱנָשָׁא וְלֵית בָּךְ צְרוֹךְ בְּיַד מְחַבְּלָךְ:

האמור. וכי לפני הבאים להרגך תאמר אלהים אני ולמה תהרגני וכאומר אם אלהים אתה לא יוכלו להרגך:

ואתה. אבל באמת אתה אדם ולא אל ביד העושים אותך לחלל והרוג:

מחללך. מלשון חלל והרג:

האמר, הלא מצד שהם הורגך לא תוכל לאמר אלהים אני, ומצד שהם מחלליך ויוציאוך לחולין ע"י הבזיון יהיה ראיה שאתה אדם ולא אל שלא נמצא בך אף רוח אלהות כי אתה רק אדם בלא שום כח אלהות מעורב בו: