עֲרַב֙ וְכׇל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים וְאֵילִם֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹחֲרָֽיִךְ׃

עֲרַב וְכָל רַבְרְבֵי נְבָט אִינוּן תַּגָרֵיךְ בְּתוֹרִין וְדִכְרִין וְגַדְיָן בְּהוֹן הֲוַת סְחוֹרְתִּיךְ:

סוחרי ידך. הם סוחרי מקומך וחוזר ומפרש שעם כרים וכו׳ בהם סחרו עמך כי במקומם היו מובחרים ושמנים:

ערב. הם הערבים השוכנים במדבר:

ידך. מקומך:

בכרים. כבשים שמנים:

עתודים. הם הזכרים מן העזים:

ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך הם עושים מסחור לך בעצמך, כי בכרים ואילים וכו' בם סוחריך, וזה תקנה לצרכיך בכסף מלא לאכילה:

רכלי שבא ורעמה (בני רעמה שבא ודדן), המה רכליך, הסחורה שהיו תחלה קונים בשבא הם לוקחים אצלך, כי בראש כל בושם ובכל אבן יקרה וזהב שכ"ז מרכולת שבא כמ"ש (מ"א י') שכ"ז הביאה מלכת שבא לשלמה, נתנו בעזבוניך הם מונחים אצלך בעזבון והרוכלים לוקחים אצלך הסחורה שהיו לוקחים תחלה בשבא ושבאה משם, וכן: