וְהוֹרַדְתִּיךְ֩ אֶת־י֨וֹרְדֵי ב֜וֹר אֶל־עַ֣ם עוֹלָ֗ם וְ֠הוֹשַׁבְתִּ֠יךְ בְּאֶ֨רֶץ תַּחְתִּיּ֜וֹת כׇּחֳרָב֤וֹת מֵעוֹלָם֙ אֶת־י֣וֹרְדֵי ב֔וֹר לְמַ֖עַן לֹ֣א תֵשֵׁ֑בִי וְנָתַתִּ֥י צְבִ֖י בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃

וְאַחֲתִנִיךְ עִם נָחֲתֵי נוֹב בֵּית אַבְדָנָא לְוַת עַמָא דִמְעַלְמָא וְאַצְדִנִיךְ בְּאַרְעָא אַרְעִיתָא בְּחֶרְבָתָא דִמְעַלְמָא עִם נַחֲתֵי גוֹב בֵּית אָבְדָנָא בְּדִיל דְלָא תִּתְיַתְבִין וְאֶתֵּן חֶדְוָא בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל:

והורדתיך. אז אוריד אותך עם שאר יורדי בור אל העם השוכנים שם מעולם להיות כמותם:

והושבתיך. אושיב אותך בארץ תחתית הוא הקבר:

כחרבות מעולם. במקום שהוא חורבה מימות עולם והוא הקבר וכפל הדבר במ״ש כדרך מליצה:

את יורדי בור. עם שאר יורדי בור ושוה להם:

למען לא תשבי. ר״ל ההורדה תהיה באופן שלא תהיה עוד מיושבת לעולם כמקום אשר לא ישובו ע״פ האדמה:

ונתתי צבי. החמדה וההדר אתן בארץ חיים והיא א״י הקרויה כן ע״ש שבה יחיו המתים בזמן התחיה ר״ל לא כשחשבה צוד שהיא תמלא מחרבות ירושלים כי נהפוך הוא שהיא תאבד וכל ההדר יהיה בה:

ב. והורדתיך, שכל העם וההמון שבה ירדו את יורדי בור אל עם עולם, אל דור המבול שנמחו ג"כ כולם במים, ושם תשב כחרבות מעולם למען לא תשבי, שאעשה כדי שלא יעשו שם ישוב שנית ע"י שהחרבות ישארו בתחתיות ארץ על שא"א לכונן שם ולהקים אי אחר מפני החרבות, ואז ונתתי צבי בארץ החיים תשוב א"י להיות לארץ צבי ותתמלא מחורבנך, ואתה: