וְנָתַתִּ֤י אֶת־רַבָּה֙ לִנְוֵ֣ה גְמַלִּ֔ים וְאֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן לְמִרְבַּץ־צֹ֑אן וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}

וְאֶתֵּן יַת רַבָּה לִמְדוֹר גַמְלִין וְיַת בְּנֵי עַמוֹן לְבֵית מַשְׁרֵי עֶדְרִין דְעָן וְתֵידְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ:

את רבה. היא עיר המלוכה:

לנוה גמלים. כי יחרבו אותה ויעמידו שם גמלים:

ואת בני עמון. ר״ל שאר ערי בני עמון:

כי אני ה׳. הנאמן לשלם גמול:

לנוה. ענין מדור:

למרבץ. ענין השכיבה לנוח:

ונתתי אחר שבני קדר עסקם הוא גמלים וצאן, תהיה עיר המלוכה לנוה גמלים, וכלל המדינה מרבץ צאן: