הַרְבֵּ֤ה הָעֵצִים֙ הַדְלֵ֣ק הָאֵ֔שׁ הָתֵ֖ם הַבָּשָׂ֑ר וְהַרְקַח֙ הַמֶּרְקָחָ֔ה וְהָעֲצָמ֖וֹת יֵחָֽרוּ׃

אַסְגֵי מַלְכַיָא כְּנִישׁ מַשִׁרְיָתָא טַקֵיס סוּמְכְוָתָא וְזַמִין עֲלָהּ עָבְדֵי קְרָבָא וְגִבָּרָהָא יִשְׁתַּבְּשׁוּן:

הרבה העצים. ר״ל אמור בנבואה שאני ארבה העצים ואדליק האש למען התם את הבשר לכלותה:

והרקח. אשים בה מרקחת הבשמים כי כן הדרך להשים הבשמים בתבשיל לאחר שנצטמק הרבה:

והעצמות. גם העצמות יתייבשו מאד מחום האש:

התם. ענין השלמה וכליון כמו עד תומי אותה בידו (ירמיהו כ״ז:ח׳):

והרקח המרקחה. כן נקרא תערובות הבשמים וכן רוקח מרקחת (שמות ל):

יחרו. ענין יובש מחום האש כמו ותוכו נחר (לעיל טו):

הרבה העצים אני אשתדל להרבות העצים ולהדליק האש בפנים עד שיתום הבשר כי יתבשל עד שיאבד צורת בשר ויהיה כמרקחה ודבר דק הנרקח בחום האש עד שגם העצמות יחרו ע"י שיכלו המים ישרף הכל וגם העצמות יחרו מן האש שישלוט בתוך הסיר: