וּשְׁמוֹתָ֗ן אׇהֳלָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ וְאׇהֳלִיבָ֣ה אֲחוֹתָ֔הּ וַתִּהְיֶ֣ינָה לִ֔י וַתֵּלַ֖דְנָה בָּנִ֣ים וּבָנ֑וֹת וּשְׁמוֹתָ֕ן שֹׁמְר֣וֹן אׇהֳלָ֔ה וִירוּשָׁלַ֖͏ִם אׇהֳלִיבָֽה׃

וּשְׁמָהָתְהֶן אָהֳלָה רַבְּתָא וְאָהָלִיבָה אֲחָתָהּ וַהֲוָאָה מְשַׁמְשָׁן קָדָמַי וְאַצְלְחָא בִּבְנִין וּבְנָן וּשְׁמָהָתְהֶן שׁוֹמְרוֹן אָהֳלָה וִירוּשְׁלֵם אָהֳלִיבָה:

ושמותן. בשם הכנוי:

אהלה הגדולה. הגדולה שבהן נקראת אהלה ואהליבה היה שם אחותה הנטפלת עליה הקטנה ממנה:

ותהיינה לי. לקחתי אותן לי לנשים:

ושמותן. העצמי:

שומרון אהלה. זו שהיה שם הכנוי שלה אהלה שם העצמי היא שומרון ונקראת אהלה ע״ש שהיה בה אוהל לעגלי הזהב וכאומר אהל שלה ואין לי חלק בה:

אהליבה. ע״ש שהיה אהלי בה והוא בה״מ ור״ל לקחתים לי לעם והם פרו ורבו וגדלו והצליחו:

ושמותן, ואז כבבר נתחלקו בשמות, כי היו נמצאים שבטים שהיו אדוקים בתורת האבות, כמו שבט לוי שלא עבדו ע"ז במצרים ולא בטלו ברית מילה וכן היתה יהודה לקדשו והם היו המיעוט, כי יתר השבטים נקראו אהלה שהיה להם אהל בפ"ע נפרד מה', והיא היתה הגדולה, ר"ל שהם היו הרוב, ואהליבה שהם שבט לוי ויהודה שהי' אהלי בה, והיו צדיקים וה' שוכן בם שהם היו לה', ובכ"ז היתה אחותה, ר"ל לא נפרדו אז והיו גוי אחד ותהיינה לי, ה' ארש את שתיהן לו לעם במ"ת:

ותלדנה בנים ובנתו שפרו ורבו בא"י ואז נתחלקו לשתי ממלכות, ור"ל הגם שבמצרים נתחלקו בשמות בכ"ז היו אח"כ שתיהן לי עוסקים בעבודתי, ונקראו שתיהן בשם אחד, עד אח"כ שילדו בנים ובנות, אז נתחלקו בימי ירבעם, עד שבימי אחאב התחילו לעבוד את הבעל, ואז נתחלקו שנית, אם בשם, אם במקום מגורתן, כי אז ושמותם שמרון אהלה ששומרון הקבעה לעיר מלכות אפרים ונקראה ביחוד בשם אהלה, כי אז נפרדו מה' לגמרי וירושלים היתה לעיר מלכות יהודה ונקראה אהליבה ששם נשאר מקדש ה':