וְנָתַתִּ֨י קִנְאָתִ֜י בָּ֗ךְ וְעָשׂ֤וּ אוֹתָךְ֙ בְּחֵמָ֔ה אַפֵּ֤ךְ וְאׇזְנַ֙יִךְ֙ יָסִ֔ירוּ וְאַחֲרִיתֵ֖ךְ בַּחֶ֣רֶב תִּפּ֑וֹל הֵ֗מָּה בָּנַ֤יִךְ וּבְנוֹתַ֙יִךְ֙ יִקָּ֔חוּ וְאַחֲרִיתֵ֖ךְ תֵּאָכֵ֥ל בָּאֵֽשׁ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְאֶתֵּן פּוּרְעֲנוּתִי בִּיךְ וְיִתְפַּרְעוּן מִנִיךְ בִּרְגַז רַבְרְבַיִךְ וְיַקִירַיִךְ יִגְלוֹן וְעַמִיךְ בְּחַרְבָּא יִתְקַטְלוּן אִינוּן בְּנָךְ וּבְנָתָךְ יִשְׁבּוּן וּשְׁפַר אַרְעִיךְ יִתּוֹקַד בְּנוּרָא:
ונתתי קנאתי בך. אתן בך כעסי ויעשו עמך משפט בחמה ויסירו ממך אפך ואזניך כדרך משפט הזונות בכדי לנוולה:
ואחריתך. סוף הפרצוף ושאריתו תפול בחרב:
יקחו. בשבי:
ואחריתך. על הבתים והשדות יאמר הנשארים אחרי מות האדם:
קנאתי. ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א):
אפך. הוא החוטם:
