אֶל־בְּנֵי֩ אַשּׁ֨וּר עָגָ֜בָה פַּח֨וֹת וּסְגָנִ֤ים קְרֹבִים֙ לְבֻשֵׁ֣י מִכְל֔וֹל פָּרָשִׁ֖ים רֹכְבֵ֣י סוּסִ֑ים בַּח֥וּרֵי חֶ֖מֶד כֻּלָּֽם׃

בָּתַר בְּנֵי אַתּוּר אִתְרְעִיאַת לְמִטְעֵי שִׁלְטוֹנִין וְטוּרְנִין קָרִיבִין לְבוּשֵׁי גְמַר וּפָרָשִׁין רָכְבֵי סוּסְוָן עוּלֵימֵי חֶמְדָתָא כּוּלְהוֹן:

אל בני אשור. חשקה אל בני אשור על כי היו פחות וסגנים וכאלו היו קרובים אליה:

לבושי מכלול. ועל כי היו מלובשים במלבושים הכלולים בכל מיני יופי והיו פרשים ולתוספת ביאור אמר רוכבי סוסים וכולם היו בחורי חמד לזה חשקה להם:

מכלול. מל׳ כל ור״ל כלול בכל היופי וכן מכלל יופי (תהלים נ):