יְחֶזְקֵאל כ״ב · ו׳

הָא רַבְרְבֵי יִשְׂרָאֵל גְבַר לְתוּקְפֵיהּ הֲווֹ בִיךְ בְּדִיל לְמִשְׁפַּךְ דַם זַכַּאי:

איש לזרועו. הנשיאים היו בך כ״א לפי כח זרועו ומבלי מעשה היושר:

למען שפך דם. עם כח הזרוע:

הנה, העם יתקנו מעשיהם ע"י שישמעו לגדוליהם, והם או הנשיאים שהוקמו עליהם מצד מעלתם ובחירתם אותם, או האבות שישמעו לקולם מצד הטבע, והם לא יקבלו לימוד מנשיאיהם שהם עצמם שופכים דם בזרוע חזקה שלא במשפט, ולא מן ההורים, כי אב ואם הקלו בך וכמו שהוסר היראה והכבוד מן הגדולים כן בהפך עשקו את החלשים גר יתום ואלמנה: