וּנְבִיאֶ֗יהָ טָח֤וּ לָהֶם֙ תָּפֵ֔ל חֹזִ֣ים שָׁ֔וְא וְקֹסְמִ֥ים לָהֶ֖ם כָּזָ֑ב אֹמְרִ֗ים כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וַיהֹוָ֖ה לֹ֥א דִבֵּֽר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וּנְבִיֵי שִׁקְרָא דִי בְגַוָה דָמָן לִדְבָנֵי מְחִיצָא וְשָׁעֵיעַ לֵיהּ טִין פַטִיר דְלָא תֶּבֶן מִתְנַבַּן שְׁקַר וּמַלְפִין לְהוֹן כַּדְבִין אָמְרִין כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים וּמִן קֳדָם יְיָ לָא אִתְמַלָל:
ונביאיה. נביאי השקר:
טחו להם תפל. על הכותל שעשו טחים טיט תפל שאינו מתוקן כהלכתו לייפות הכותל ולהחליקו ר״ל מייפים נבואת שקריהם במליצה נאותה ומזויפת להיות מקובל על הלב:
חוזים שוא. מתנבאים בשוא ומגידים להם קסמים בכזב:
אומרים. בדבריהם אומרים בשם ה׳ כה אמר ה׳ אבל ה׳ לא דבר בם והמה מכחשים:
טחו. ענין מריחה לסתום הנקב:
תפל. כל דבר שאינו מתוקן כל צרכו קרוי תפל וכן והנם טחים אותו תפל (לעיל יג):
חוזים. מתנבאים:
ונביאיה, חוזר אל הנביאים לאמר שלא לבד שלא הוכיחו את הכהנים והשרים עוד עזרו להם במה שנבאו בשקר בשם ה', ומ"ש טחו תפל התבאר למעלה סימן י"ג:
