יְחֶזְקֵאל כ״ב · י״ח

בֶּן־אָדָ֕ם הָיוּ־לִ֥י בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל (לסוג) [לְסִ֑יג] כֻּלָּ֡ם נְ֠חֹ֠שֶׁת וּבְדִ֨יל וּבַרְזֶ֤ל וְעוֹפֶ֙רֶת֙ בְּת֣וֹךְ כּ֔וּר סִגִ֥ים כֶּ֖סֶף הָיֽוּ׃ {ס}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

בַּר אָדָם הֲווֹ קֳדָמַי בֵּית יִשְׂרָאֵל לִפְסוּלָא כּוּלְהוֹן כְּמָא דִמְעָרַב נְחַשׁ וּבְעִיץ וּבַרְזֶל וַאֲבַר בְּגוֹ כוּרָא לִפְּסוֹלַת כַּסְפָּא הֲווֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

לסיג. מתחלה כשהוצאתים ממצרים היו משובחים ככסף וכאשר נתתים בכור ר״ל כאשר הבאתים אל הארץ נהפכו להיות סיג כי קלקלו מעשיהם:

כולם. כל בית ישראל נעשו בתוך הכור נחושת או בדיל וכו׳ ר״ל כולם קלקלו בארצם עם כי יש התחלפות מה ברשעם בפחות ויתר מ״מ כולם היו כסיגים אל מול הכסף אין אחד בהם מיישר דרכו כאשר מתחלה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

לסיג. כן נקרא פסולת הכסף כמו הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):

נחושת ובדיל וגו׳. שמות מיני מתכות מחולפות:

כור. כן שם הכלי שמזקקין בו הכסף והזהב כמו וכור לזהב (שם וז):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

היו לי בית ישראל לסיג, כבר בארתי בפי' ישעיה (מ"ח) במש"ש הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עיני, שר"ל שהמצרף להסיר הסיגים בכור שיש בו כסף הוא ישליך כל הסיגים ולא ישאיר רק הכסף, אבל המצרף סיגים בכור עוני, ר"ל בכור שאין בו כסף רק כולו סיגים הוא לא ישליך רק הסיגים הגרועים לגמרי, והמתכיות החשובים בערכם הגם שהם ג"כ אינם כסף יניח, וכן אם יצרף ה' את הדור שיש בו צדיקים ורשעים יכלה את הרשעים ויניח את הצדיקים, אבל אם כולם אינם צדיקים אז יברר מי שהם צדיקים לערך אנשי דורם הרשעים שהם נחשבו ככסף לעומת הגרועים בהחלט, וז"ש אחר שהיו לי בית ישראל לסיג שהם כולם סיגים, רק שיש בסיגים האלה כמה מינים השונים, והם נחושת ובדיל וברזל ועופרת וע"י שנתתים בתוך כור לצרפם, עי"כ הסיגים כסף היו, נחשבו הסיגים ככסף, שהסיגים הבלתי גרועים כ"כ טובים ככסף לעומת הגרועים מהם, וכיון בזה על הצירוף והבירור הראשון שצרפם בעת גלות יכניה שהוציא מהם החרש והמסגר והטובים שבהם והגלם בבלה, והם היו כסף נגד הסיגים שנשארו בירושלים, וז"ש יען היות כלכם לסגים הנני קבץ אתכם, לכן קבץ אותם לשלחם בגולה שעי"כ ברר הטובים שבהם, והיה להם שארית ופליטה בגלותם, כמ"ש (ירמיה כ"ד) הראני ה' שני דודאי תאנים וכו', שבאר שם שגלות יכניה היה כתאנים הטובות ששלחם לבבל לטובה ולפליטה, והפרישם מן התאנים הרעות שנשארו שם והיו לקללה, וז"ש קבצת כסף ונחשת שאחשוב כאילו יש שם גם כסף, שאז ישגיח הצורף עליו לפחת עליו אש להנתיך שנופח בכונה להנתיך ולהפריש את הסיגים מן הכסף כן אקבץ הגם שיהיה באפי ובחמתי שהיא האש שיכלה הסיגים, בכ"ז יהיה בהשגחה, והנחתי והתכתי אתכם, שיהיה ההתכה והפרשת הכסף לבד, ע"י ה' והשגחתו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל