בַּחֲז֥וֹת לָךְ֙ שָׁ֔וְא בִּקְסׇם־לָ֖ךְ כָּזָ֑ב לָתֵ֣ת אוֹתָ֗ךְ אֶֽל־צַוְּארֵי֙ חַֽלְלֵ֣י רְשָׁעִ֔ים אֲשֶׁר־בָּ֣א יוֹמָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃

בְּאִתְנַבָּאָה לָךְ שְׁקַר בְּאַלְפָא לָךְ כִּדְבָן לְמִמְסַר יַת צַוְרָךְ כְּצַוְרֵי קְטִילֵי רַשִׁיעַיָא דִמְטָא יוֹם תְּבִירְהוֹן עִדַן סְעוּרַן בִּישַׁתְהוֹן:

בחזות. בעבור כי חוזי הכוכבים חזו לך שוא ובעבור כי הקוסמים קסמו לך כזב לאמר שלא תשיגם חרב מלך בבל לכן צוה ה׳ לתת אותך עם צוארי של חללי רשעי ישראל להיות דומה להם אשר שקעה שמשם והצלחתם בעת עשותם את העון המשלים את הקץ וממלא את הסאה:

בחזות. ענין ראיית הכוכבים כמו החוזים בכוכבים (ישעי׳ מז):

אל צוארי. עם צוארי ר״ל דומה להם:

בא. ענין שקיעה:

יומם. כן תקרא השמש ור״ל שמש הצלחתם:

בחזות, אמנם ממה ששלחת את חרבך להרוג את גדליה, וזה בא ע"י שקוסמך חזו לך שוא, לתת אותך אל צוארי חללי רשעים, הם אמרו לך שחרבך מוכנת להרוג יתר הפליטה, שנשאר מישראל, שהם כבר חללים וראוים למות ברשעם, כי כבר בא יומם בעת עון קץ, שנתמלא סאתם ואינך צריך רק לתת חרבך על צוארם בלא מלחמה כלל, כי כן הרגו בערמה בלא מלחמה: