כִּֽי־עָמַ֨ד מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל אֶל־אֵ֣ם הַדֶּ֗רֶךְ בְּרֹ֛אשׁ שְׁנֵ֥י הַדְּרָכִ֖ים לִקְסׇם־קָ֑סֶם קִלְקַ֤ל בַּֽחִצִּים֙ שָׁאַ֣ל בַּתְּרָפִ֔ים רָאָ֖ה בַּכָּבֵֽד׃

אֲרֵי קָם מַלְכָּא דְבָבֶל עַל אֵם פְּרָשׁוּת אוֹרַח בְּרֵישׁ תַּרְתֵּין אוֹרַח לְמִקְסָם קָסֶם קְשַׁת בְּגִרְרַיָא שָׁאַל בְּצַלְמְנַיָא חֲזָא בְּכַבְדָא:

כי עמד וגו׳. ר״ל הדבר הזה בא לרמז אשר מלך בבל עמד בצאתו מארצו על הדרך והוא המקום אשר יתפרשו משם הדרכים אילך ואילך הנחשבות לפנות אל מול המקום ההוא:

בראש. בהתחלת שני הדרכים המתפרשים:

לקסם קסם. העמידה שם היתה למען לקסם קסם לדעת אנה ילך ויצליח:

קלקל בחצים. לטש וזכך ברזל החצים עד שהיה מזהיר ביותר והרואה יוכל לראות בו כמו במראה ודרך בעלי הקוסמים היה לראות בו ולקסום:

שאל בתרפים. עשויים המה בצורת אדם ומגידים עתידות ע״י כישוף:

ראה בכבד. כי יש בו בהירות בעת שמוציאים אותו מגוף בעל חי והרואה יוכל לראות בו ודרך בעלי הקסם היה לקסום בו:

לקסם קסם. ענין כשוף:

קלקל. ענין לטישה וזכוך כמו והוא לא פנים קלקל (קהלת י׳:י׳) והוא מל׳ נחושת קלל (לעיל א):

בתרפים. צלמים מגידים עתידות ע״י כישוף כמו ותגנוב רחל את התרפים (בראשי׳ לא):

כי עמד, ר"ל וצורות אלה ירמזון על מה שעמד מלך בבל על אם הדרך שמשם יתחלקו שני הדרכים, שם עמד לקסם קסם לאן ילך, והיה הקסם בג' דברים, א. ע"י שקלקל בחצים לראות לאיזה צד יפלו, ב. שאל בתרפים, ג. ראה בכבד של בהמות הנשחטים והיה זה מין קסם אצלם: