וְתֵימַר לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים בְּיוֹמָא דְאִתְרְעֵיתִי בְיִשְׂרָאֵל וְקַיְמֵית לְהוֹן בְּמֵימְרִי לְזַרְעָא דְבֵית יַעֲקֹב וְאִתְגְלֵיתִי לְמִפְרַקְהוֹן בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וְקַיְמֵית בְּמֵימְרִי לְהוֹן לְמֵימָר אֲנָא יְיָ אֱלָֹהָכוֹן:
ביום בחרי בישראל. כאשר בחרתי בישראל בהיותם במצדים:
ואשא ידי. אז נשאתי ידי בשבועה להוציאם משם:
ואודע להם. נודעתי להם שמה בהשראת שכינתי על אהרן ונשאתי ידי בשבועה לאמר להם אני ה׳ אלהיכם ר״ל אני אהיה למנהיג ומשגיח עליכם לא כגוי׳ הקדמונים שהיו מושגחים באמצעית מערכת השמים ושריהם של מעלה:
ביום בחרי, ר"ל שתחלת בחירת העם במצרים היה בו ב' ענינים, א. ענין בחיריי מצד שהם ישראל, מצד מעלות נפשותיהם שהם ראויים אל הענין האלהי ב. מצד שהם זרע בית יעקב וברית האבות, ומצד זה ואשא ידי לזרע בית יעקב נשא ידו בשבועה לקיים שבועת האבות ומפרש נגד מ"ש ביום בחרי בישראל, ואודע להם בארץ מצרים שעי"ז התגלה להם הענין האלהי, ונגד מ"ש ואשא ידי לזרע בית יעקב, אמר ואשא ידי להם לאמר אני ה' אלהיכם מכבר, שאני קשור עמכם בברית מימי קדם להיות לכם לאלהים:
