יַ֜עַן מִשְׁפָּטַ֤י לֹֽא־עָשׂוּ֙ וְחֻקּוֹתַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּ֑לוּ וְאַֽחֲרֵי֙ גִּלּוּלֵ֣י אֲבוֹתָ֔ם הָי֖וּ עֵינֵיהֶֽם׃

חֲלַף דְדִינֵי לָא עֲבָדוּ וּבִקְיָמַי קָצוּ וְיַת יוֹמֵי שַׁבַּיָא דִילִי אֲחִילוּ וּבָתַר טַעֲוַת אֲבָהַתְהוֹן הֲוָאָה עֵינֵיהוֹן:

יען וגו׳. ר״ל אולם לא בעון זה בלבד היו החורבנות כ״א גם בעבור שלא עשו אז משפטי וכו׳:

גלולי אבותם. הדברים התעובים ומאוסים כגלל של רעי:

יען (מכאן עד למען אשימם (פסוק כ"ו) הוא מאמר מוסגר ושיעור הכתוב להפיץ אותם בגוים למען אשימם) ואמר שהעונש ראוי להם יען משפטי לא עשו ועיניהם היו אחרי גלולי אבותם: