וָאֹמַ֤ר אֶל־בְּנֵיהֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּחוּקֵּ֤י אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אַל־תֵּלֵ֔כוּ וְאֶת־מִשְׁפְּטֵיהֶ֖ם אַל־תִּשְׁמֹ֑רוּ וּבְגִלּוּלֵיהֶ֖ם אַל־תִּטַּמָּֽאוּ׃

וַאֲמָרֵית לִבְנֵיהוֹן בְּמַדְבְּרָא בִּגְזֵירַת אֲבָהַתְכוֹן לָא תְהָכוּן וְיַת נִימוּסֵיהוֹן לָא תִטְרוּן וּבְפוּלְחַן טַעֲוָתְהוֹן לָא תִסְתַּאֲבוּן:

אל בניהם. הבנים של הדור שיצאו ממצרים הם הבאים אל הארץ:

בחוקי אבותיכם. שבדאו מלבם אשר לא צוה ה׳:

(יח-כ) ואמר אל בניהם הזהיר את הבנים שלא ילכו בחקי אבותיהם, שהם עדן לא הטהרו מגלולי מצרים ומנימוסיהם, וצוה שהם ישמרו חקי ה' ומשפטיו: