וָאֶתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־חֻקּוֹתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֖י הוֹדַ֣עְתִּי אוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אוֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֥י בָּהֶֽם׃

וִיהָבֵית לְהוֹן יַת קְיָמַי וְיַת דִינַי הוֹדְעֵית יַתְהוֹן דְאִם יַעְבֵּיד יַתְהוֹן אֱנָשָׁא וִיחֵי בְהוֹן בְּחַיֵי עַלְמָא:

אשר יעשה וגו׳. ר״ל החוקים והמשפטים ההם מסוגלים להחיות את האדם העושאן בחיי עוה״ז ועוה״ב:

ואתן להם וחשבתי מחשבות לתקן עניניהם בין במה שנוגע בין אדם למקום נתתי להם את החקים, שרובם הם מצד הנפש וקשורה עם האלהים ולכן לא נודע טעמם, בין במה שנוגע בין אדם לחברו את משפטי הודעתי אותם, שהמשפטים י"ל טעם, ורובם הם תורת האדם מצד שהוא בעל חומר וחי חיי הקיבוץ, ושניהם יעשה אותם האדם, מצד שהוא אדם מורכב מגוף ונשמה, וחי בהם בשני מיני החיים, הגשמיים והרוחנים: