וְאַתְּ בַּר אָדָם לָא תִדְחַל מִנְהוֹן וּמִפִּתְגְמֵיהוֹן לָא תִדְחַל אֲרֵי מְסָרְבִין וּמַקְשִׁין לְקִבְלָךְ וּבְגוֹ עַמָא דְעוֹבָדֵיהוֹן דָמָן לְעַקְרַבִּין אַתְּ יָתֵיב מִפִּתְגָמֵיהוֹן לָא תִדְחַל וּמִן קֳדָמֵיהוֹן לָא תִתְּבַר אֲרֵי עַם סַרְבָן אִינוּן:
ומדבריהם. מה שיגזמו לעשות עמך רעה:
כי סרבים וגו׳. ר״ל אשר נמצאו עמך אנשים סרבנים מכאיבים בדברי קנתור כקוצים:
ואל עקרבים. עם בני אדם מכאיבים כקוצים אתה יושב והוא כפל ענין במ״ש:
מדבריהם. עכ״ז אל תירא מדבריהם:
כי בית מרי המה. ר״ל המה בית מרי לבד אבל לא ירשיעו לעשות עמך רעה:
סרבים. מל׳ סרוב ומיאון:
וסלונים. מין קוצים כמו סלון ממאיר (לקמן כח):
עקרבים. הם מין קוצים כמו ואני בעקרבים (דה״ב י):
תחת. ענין שבר ופחד כמו אל תחת (ירמיה א):
ואתה בן אדם (ציוי ב') באשר הנבואות שישלח על ידו אל העם יהיו דברים קשים צוה בל ירא מהם שיעשו לו רע, ואף מדבריהם אף שידברו לעשות לך רע בכ"ז לא תירא כי הגם כי סרבים וסלונים אותך שיסרבו לשמוע ויקיצו לך כסילון מכאיב, ואף אם אל עקרבים אתה יושב שירצו לעקצך עקיצת עקרב, בכ"ז מדבריהם אל תירא שידברו להרוג אותך, ואף מפניהם אל תחת ולא תשפל בעיניך נגדם, כי בית מרי המה ולא יוכלו לך, וע"כ ודברת את דברי אליהם לא תדלג דבר מדברי מחמת יראה, בין אם ישמעו ובין אם יחדלו מצד כי מרי המה לא תחשוב שמוטב שלא לומר דבר שאינו נשמע ושיהיו שוגגין ולא מזידין, כי בל"ז הם מרי ומזידין:
