אִמְּךָ֥ כַגֶּ֛פֶן בְּדָמְךָ֖ עַל־מַ֣יִם שְׁתוּלָ֑ה פֹּֽרִיָּה֙ וַעֲנֵפָ֔ה הָיְתָ֖ה מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃

כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל בְּמַעְבְּדָה אוֹרַיְתָא דַמְיָא כְגוּפַן דִשְׁתִילָא עַל מַבּוּעַ דְמַיָן דְנוֹפָהּ שַׁפִּיר וְסוֹכָהּ מַטְלָן הִיא שְׁתִילָה עַל מַיִין סַגִיאִין:

אמך. בית מלכות דוד בכללה היתה כגפן בדמותה וכאלו יאמר אל מול כל אחד מהמלכים הנה בעבור דמות כ״א מכם תדמה בית המלכות לגפן הנטועה סמוך למים לבוא בה מרבית הרטיבות:

פריה וענפה. פריה של הגפן וכן ענפה היתה גדילה מן המים הרבים אשר השקתה ר״ל הטובה והממשלה בא לה על כי היתה מזרע דוד:

בדמך. כמו בדמותך והוא מל׳ דמות וצורה:

שתולה. נטועה:

אמך כגפן בדמך, עתה ידבר מן המשל השני שנמשלו ישראל כגפן, ובא לספר בזה ממלכות צדקיהו שהיה צדיק ולא נמשל לארי טורף רק כגפן נטועה בארץ, והיא על מים שתולה ששם שתול בא על עקירת הגפן ממקומו למקום אחר, שרצה לצאת מרשות נבוכדנצר תחת רשות פרעה כדי שתהיה פוריה וענפה ממים רבים, כמ"ש (בסי' י"ז) אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה: