וְהָרָשָׁ֗ע כִּ֤י יָשׁוּב֙ מִכׇּל־חַטֹּאתָו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְשָׁמַר֙ אֶת־כׇּל־חֻקּוֹתַ֔י וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה חָיֹ֥ה יִֽחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃

וְרַשִׁיעָה אֲרֵי יְתוּב מִכָּל חוֹבוֹהִי דַעֲבַד וְיִטַר יַת כָּל קְיְמַי וְיַעֲבֵיד דִין דִקְשׁוֹט וּזְכוּ מֵיחָא יְחֵי לָא יְמוּת:

והרשע כי ישוב וגו׳. בא להביא ראיה לאמת המשפט הזה ואמר הלא אם הרשע ישוב מכל חטאותיו ולא יעשה עוד וישמור עוד את כל חוקותי וגו׳ הנה יחיה ולא ימות בעונש החטאות שעשה מאז:

והרשע, הוסיף עוד לאמר שלא לבד בשני גופים שלא ישא בן הצדיק עון אביו הרשע, כי אפי' בגוף אחד אם הרשע שינה מעשיו ושב בתשובה לא ישא בעון הקודם, והרשע כי ישוב מכל חטאותיו ר"ל שישוב על העבר, ושמר את כל חקותי לתקן מעשיו להבא, חיה יחיה חיי הנפש, ולא ימות מיתת הגוף, כי כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו אחר שבצדקתו אשר עשה יחיה ולא תאמרו שהלא יש בזה שינוי רצון ואחר שגזרתי עליו מיתה איך אשנה גזר דין ממות לחיים, ע"ז משיב החפץ אחפץ מות רשע הלא עקר חפצי מתחלה היה שבשובו מדרכיו וחיה, וא"כ עקר רצוני היה שישוב ושיחיה ולא נשתנה רצוני כלל: