יְחֶזְקֵאל י״ח · י״ט

וְתֵימְרוּן מָא דֵין לָא לָקֵי בְרָא בְּחוֹבֵי אַבָּא וּבְרָא דִין וּקְשׁוֹט וּזְכוּ עָבַד יַת כָּל קְיָמֵי נְטַר וַעֲבַד יַתְהוֹן מֵיחָא יְחֵי:

ואמרתם מדוע וגו׳. ר״ל ואם תשאלו לומר מדוע תאמרו אשר הבן לא ישא עונש בעון האב וכאלו יאמרו הלא אנחנו הלוקי׳ בעון אבותינו:

והבן משפט וצדקה עשה. כאומ׳ אבל אמרי המה כאשר עשה הבן משפט וצדקה ושמר בלבו את כל חוקותי ועשה אותם ולכן חיה יחיה בעוה״ז ובעולם הנשמות ולא ישא עון האב וכאומר אבל אתם הלא פשעתם בי ולכן צרפתי לכם גם עונות אבותיכם וכמ״ש פוקד עון אבות על בנים וגו׳ לשונאי (דברים ה׳:ט׳) (ומה שלא נענשו אבותיכם הוא בעבור שעדיין לא נתמלאה אז הסאה ועתה נתמלאה ע״י הצירוף):

נשא. מלשון משא וסבל:

ואמרתם ואתם תשאלו מדוע לא נשא הבן בעון האב, ואיך יתכן זה והלא הבן משפט וצדקה עשה ומהראוי שחיה יחיה ומה שתתלו זה לענינים הטבעיים שחליי הגוף ותכונותיו ילך בירושה מאבות לבנים, זה בענין הגוף לא בענין הנפש: