וַיִּקַּח֙ מִזֶּ֣רַע הָאָ֔רֶץ וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ בִּשְׂדֵה־זָ֑רַע קָ֚ח עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים צַפְצָפָ֖ה שָׂמֽוֹ׃

וּנְסִיב מִזַרְעָא דְאַרְעָא וְיַהֲבֵיהּ בַּחֲקַל טַב לְמִזְרַע נִצְבַהּ עַל מַיִין סַגִיאִין גְפַּן נִצְבָא שַׁוְיֵיהּ:

מזרע הארץ. מהארץ ההיא עצמה אשר זרע בה:

בשדה זרע. בשדה טובה לזריעה:

קח. לקחה וזרעה סמוך למים רבים לבוא בה מרבית הרטיבות:

צפצפה שמו. הנשר שם את הזרע באופן שתצמח להיות בעלת ענף כאילן צפצפ׳ ר״ל המליך בה מזרע המלוכה:

קח. מלשון לקיחה:

צפצפה. הוא מין ערבה ובדרז״ל והצפצפה פסולה (סוכה לג):

ויקח מזרע הארץ ר"ל שלקח את מה שראוי להרכיבו באילן אחר שזה נקרא זרע באילנות, ויתנהו בשדה זרע היינו שהרכיבו בזרע אחר, קח על מים רבים לקח מזרע הארץ שהיה תחלת גדולו על מים רבים, צפצפה שמו, ושם אותו והרכיבו בצפצפה שהוא מין ערבה הגדלה בהרים בלי מים, והנמשל שלקח את צדקיהו שהיה מזרע המלוכה והמליכו שיהיה תחתיו שבזה הרכיבו בשדה זרע שיהיה מולך תחת ידו כענף המורכב שהוא כפוף תחת האילן שיונק ממנו והגם שבבבל גדלו ערבים [כמ"ש על נחל הערבים ישאום, על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו] הרכיבו בצפצפה שהוא מין ערבה גרוע, ר"ל שתחת רוב השפע שהיה לו בא"י השכינו באופן שיהיה חרב ויבש וישכן חררים בלא טובה וברכה: