וָאֶרְחָצֵ֣ךְ בַּמַּ֔יִם וָאֶשְׁטֹ֥ף דָּמַ֖יִךְ מֵעָלָ֑יִךְ וָאֲסֻכֵ֖ךְ בַּשָּֽׁמֶן׃

וּפָרִיקִית יַתְכוֹן מִשִׁעְבּוּד מִצְרָאֵי וְאַעְדֵיתִי תְּקוֹף מַרְוָתָא מִנְכוֹן וְדַבְּרֵית יַתְכוֹן בְּחֵירוּתָא:

וארחצך. עד לא לקחתיך לאשה רחצתי אותך במים להסר ממך הגעול והלכלוך ושטפתי ממך דם הלידה וסכתי אותך בשמן ר״ל עד לא קבלת התורה צויתי אותך להתקדש ולכבס השמלות כמ״ש וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם (שמות י״ט:י׳):

ואשטוף. ענין הדחה ורחיצת הטנוף:

ואסוכך. מלשון סיכה ומשיחה:

וארחצך במים, נגד מ"ש במים לא רחצת רחצתי אותך ואשטף דמיך, ונגד מ"ש והמלח לא המלחת, ואסכך בשמן לעדן הבשר, ונגד מ"ש והחתל לא חתלת אמר ואלבישך רקמה, ובנמשל שהעביר מהם דעות הכוזבות ע"י רחיצה במי ים סוף שאז ויאמינו בה', ואח"כ סך אותם בשמן משחת קדש, כמ"ש שם שם לו חק ומשפט, ואח"כ הלבישם רקמה במעמד המובחר שנתן להם תורה ומצות והחליפו שמלותם ויהיו לו ממלכת כהנים וגוי קדוש: