וַיֵּ֨צֵא לָ֥ךְ שֵׁ֛ם בַּגּוֹיִ֖ם בְּיׇפְיֵ֑ךְ כִּ֣י ׀ כָּלִ֣יל ה֗וּא בַּהֲדָרִי֙ אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עָלַ֔יִךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

וּנְפַק לָךְ שׁוּם כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל בֵּינֵי עַמְמַיָא בְּשׁוּפְרַיִךְ אֲרֵי גְמִיר הוּא יְקָרִי דְשַׁוֵיתִי עָלַיִךְ אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:

ויצא לך. בין העכו״ם נתפרסם שמך במרבית יפיך:

כי כליל הוא. ר״ל היופי שבך היה כל היופי שאפשר להיות:

בהדרי. בסבת ההוד וההדר אשר שמתי עליך במרבית העדי ורוב התענוגים ר״ל נתפרסם שמך במרבית הצלחתך שהיה בך בשעור מרובה בסבת ההדר ששמתי עליך לתת בך כח לעשות חיל:

כליל. מל׳ כל וכן כליל תקטר (ויקרא ו):

ויצא לך שם בגוים כמ"ש ויצא שם דוד בכל הארצות, וכל העמים מביאים מנחה לשלמה, ובאמת היופי לא היה מצד עצמך רק ע"י הדרי אשר שמתי עליך, ר"ל שהיתה השגחיית על ידי הופעת כבוד ה' עליהם: