הִנֵּה֙ בִּֽהְיוֹת֣וֹ תָמִ֔ים לֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּי־אֵ֤שׁ אֲכָלַ֙תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַעֲשָׂ֥ה ע֖וֹד לִמְלָאכָֽה׃ {ס}

הָא כַּד הֲוָה שְׁלִים לָא כְשַׁר לַעֲבִידָא אַף אֱלָהֵין דְאֶשְׁתָּא אֲכַלְתֵּיהּ וְחַד הֲיִכְשַׁר עוֹד לַעֲבִידָא:

בהיותו תמים. הלא בהיותו עוד שלם עד לא משלה בו האש לא היה ראוי לעשותו למלאכה וכ״ש עתה שהאש שרפתהו ונתייבש איך אם כן יהיה נעשה עוד למלאכה:

תמים. שלם:

אף כי. ענין כ״ש וק״ו:

אכלתהו. שרפתהו:

ויחר. נתייבש: