הֲיֻקַּ֤ח מִמֶּ֙נּוּ֙ עֵ֔ץ לַעֲשׂ֖וֹת לִמְלָאכָ֑ה אִם־יִקְח֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ יָתֵ֔ד לִתְל֥וֹת עָלָ֖יו כׇּל־כֶּֽלִי׃

הֲיִסְבוּן מִנֵיהּ אָעָא לְמֶעְבַּד עֲבִידָא אִם יִסְבוּן מִנֵיהּ סִיכָתָא לְמִתְלֵי בָּהּ כָּל מָאן:

היוקח. וכי יוקח ממנו עץ לעשות למלאכה וכי יקחו ממנה עץ לעשות יתד לתלות עליו שום כלי בתמיה וזהו על כי העץ הזה הוא חלוש ורך ואינו ראוי לכלום:

יתד. הוא כעין מסמר:

לתלות. מל׳ תליה:

כל כלי. שום כלי וכן כל חלב וכל דם לא תאכלו (ויקרא ד):

היקח ממנו, וכי ירויח עי"כ שיתעבה ויתקשה עד שיקח ממנו עץ לעשות למלאכה, או עכ"פ שיקח ממנו יתד לתלות עליו כל כלי, רצה לומר כלי כל שהוא הלא לא ירויח בזה דבר רק יפסיד, שתחת שעד עתה היה עומד לעשות ענבים, מעתה לא יעשה פרי עוד: