בֶּן־אָדָ֗ם הִנֵּ֤ה בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ אֹֽמְרִ֔ים הֶחָז֛וֹן אֲשֶׁר־ה֥וּא חֹזֶ֖ה לְיָמִ֣ים רַבִּ֑ים וּלְעִתִּ֥ים רְחוֹק֖וֹת ה֥וּא נִבָּֽא׃

בַּר אָדָם הָא בֵּית יִשְׂרָאֵל אָמְרִין אוּלְפַן דְהוּא מַלֵף לְיוֹמִין סַגִיאִין וּלְעִדַן רָחִיק הוּא מִתְנַבֵּי:

אשר הוא חוזה. אשר הנביא מתנבא:

לימים רבים. ר״ל הוא אומר שתהיה הדבר אחר ימים רבים וכאלו יאמרו א״כ יארכו הימים ואבד כל חזון כמ״ש למעלה:

ולעתים וגו׳. כפל הדבר במ״ש:

ולעתים. מל׳ עת וזמן: