אֱמֹ֖ר אֲנִ֣י מֽוֹפֶתְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתִי כֵּ֚ן יֵעָשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם בַּגּוֹלָ֥ה בַשְּׁבִ֖י יֵלֵֽכוּ׃

אֲמַר אֲנָא אָתְכוֹן כְּמָא דַעֲבָדֵית כֵּן יִתְעַבֵיד לְהוֹן בְּגָלוּתָא בְּשִׁבְיָא יְהָכוּן:

אני מופתכם. אני לכם למופת:

כאשר עשיתי. ללכת כדרך הגולים:

כן יעשה להם. וחוזר ומפרש שילכו גולה בשבי:

אמר אני מופתכם, שכל המעשים שעשיתי כן יעשה להם, שנגד מה שגלה הנביא ג' פעמים, הוא הסימן כי בגולה בשבי ילכו, ר"ל שני פעמים הראשונים מורה על הגולה היינו שני הגליות שעברו, והפעם השלישי שיצא עם כליו מורה שילכו בשבי בימי צדקיה, שהשבי קשה מן הגולה שהוא ע"מ שלא ישוב עוד מארץ שביו: