לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ וְקִבַּצְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְאָסַפְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפֹצוֹתֶ֖ם בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם אֶת־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃

בְּכֵן אֲמַר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים וַאֲקָרֵיב יַתְכוֹן מִן בֵּינֵי עַמְמַיָא וְאַכְנֵישׁ יַתְכוֹן מִן מְדִינָתָא דְאִתְבַּדַרְתּוּן בְּהֵן וְאֶתֵּן לְכוֹן יַת אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל:

לכן אמור. הואיל ואומרים שאנשי הגליות האלה לא ישובו לעולם לארצם והם יירשוה לכן אמור אליהם כה אמר ה׳ וקבצתי וגו׳ ר״ל כן אמר ה׳ וכן יעשה ואקבץ אתכם וגו׳ ואז אחזיר לכם את אדמת ישראל ועל ימי המשיח יאמר:

לכן, ונגד מ"ש לנו היא נתנה הארץ למורשה, שחושבים שהנדחים האלה אבדה תקותם, משיב וקבצתי אתכם מן העמים, שמן העמים הקרובים אקבץ אותם בגאולת בית שני שנקבצו גולי בבל ושבו לא"י, ואספתי שלעתיד יאסוף את עשרת השבטים שהם בארצות רחוקות ולא שבו בבית שני, ונתתי לכם את אדמת ישראל לא כמו שאמרו לנו נתנה הארץ למורשה: