יְחֶזְקֵאל י׳ · י״ח

וְאִסְתַּלֵק יְקָרָא דַייָ דַהֲוָה שָׁרַי עֲלוֹהִי מֵעֵיל לָקֳבֵיל סְקוּפַת בֵּיתָא וּשְׁרָא עַל כְּרוּבַיָא:

מעל מפתן הבית. כי שם היה כמ״ש למעלה:

(יח-יט) ויצא, עתה נסעה השכינה שלישית ממפתן לכרוב, לעוף מעל הארץ ולהתרחק עוד מן המקדש העתיד ליחרב, ויעמד פתח שער בית ה' הקדמוני, כאילו יוצא מן המקדש, ובאשר בצאתו מן המקדש ללכת עמהם בגולה אז תתעטף ההשגחה להנהיג נסים נסתרים כפי המערכה, ועתיד להתהפך מכרוב לחיה, שכן נקראים בעת ההליכה ר"ל בעת ינהיגו כפי הטבע, וז"ש היא החיה אשר ראיתי שעתה השיגם שנית בצורת חיות, ואדע כי כרובים המה, בזה ידע שגם בעת ישיגם בתואר חיות הם מושפעים מלמעלה והם ג"כ כרובים, וז"ש אשר ראיתי תחת אלהי ישראל ר"ל שגם אז הם תחת אלהי ישראל, שכן נקרא בעת ישגיח על ישראל בהשגחה פרטית, רק שבעת שהם חיות הנסים נסתרים והכרוב נסתר וצפון, ועתה יספר שנית צורתם כפי שהשיגם בלכתם לגולה: