יְחֶזְקֵאל א׳ · כ״ח

כְּחֵיזוּ קַשְׁתָּא דַהֲוֵי בַעֲנָנָא בְּיוֹמָא דְמִטְרָא כֵּן חֵיזוּ זֵיהוֹרָא סְחוֹר סְחוֹר הוּא חֵיזוּ דְמוּת יְקָרָא דַייָ וַחֲזֵית וְאִשְׁתַּטְחֵית עַל אַפַּי וּשְׁמַעִית קַל דְמִתְמַלֵל:

כמראה. כמו מראה הקשת וכו׳ כן היה מראה הנוגה אשר מסביב:

הוא מראה. המראה הזה שראיתי הוא מראה דמות כבוד ה׳ כי ראהו נוסע מבה״מ כדמות מלך יושב על המרכבה ונוסע:

ואראה. וכאשר ראיתי את כל זה אז נפלתי על פני להשתחוות מול ה׳ ואז שמעתי קול מדבר והוא האמור במקרא שלאחריו ויאמר אלי בן אדם וכו׳:

כמראה הקשת באר בסוף דבריו כי הנוגה אשר השיג שהוא האור החוזר מן האור העליון אור הנעלם המתפלש על המרכבה, נדמה בעניניו, כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כמו שהאור שהוא אחד בעצמותו יתראה מחולק בהתפלשו על הענן בשבעה גוונים כן האור המיוחד בשרשו יתראה מחולק בהבקעו על הנהגת התחתונים בשבעה גוונים הידועים אשר יתנוצץ באור הספירות בשבעה אורות מאירות וכמו שאור הקשת אין לו מציאות בהענן עצמו רק יתרשם עליו ע"י שיתפלש אור השמש ונאחז בעבים וחוזר לאחוריו ויתדמה כמראה הקשת, כן בהתפלש אור העליון על החיות שהם בעב הענן לערכו יתגלה האור להתראה כמו שראהו במחזה באור חוזר, וכמו שלא יתהוה מחזה הקשת אם יעבור האור בלא עיכוב, רק בפגשם בעב הענן, כן בפגוש האור האלהי, שהוא אור שכלי לא יתיחס לו גוון וכל תמונה, ותפלש על נפש הנביא הנתונה בעב וענן שהוא כח המדמה, שממנו יחזור באור חוזר להתרשם על כח השכלי, יתרשם האור ע"י כח הדמיוני במחזות אלה שראה דמותם במראה, כקשת המתרשם בענן ביום הגשם שהוא נוגה החוזר מן האור העצמי, שזה גדר שם נוגה שאינו אור עצמי רק אור חוזר, וז"ש כן מראה הנוגה סביב, הוא מראה דמות כבוד ה', שאינו המראה כמו שהוא בעצם רק מראה הדמות, שכן ידמהו המדמה בעת החזיון, בעת יתרשם האור עליו וישוב אל הכח השכלי, ולכן ואראה ואפול על פני נתבטלו חושיו וכחתיו ונשאר כח הדמיוני מתבודד לחזות ולהשפיע על כח השכלי, שמצד זה ראו הנביאים מחזות ודמיונות כמ"ש המורה בכ"מ, ואז ואשמע קול מדבר, הגיעו דבור הנבואיי: