יְחֶזְקֵאל א׳ · כ״ד

וּשְׁמָעִית יַת קַל גַפֵּיהֶן כְּקַל מַיִין סַגִיאִין כְּקָלָא מִן קֳדָם שַׁדַי בִּמְהָכְהֵן קָל מִלוּלֵיהֶן כַּד מוֹדָן וּמְבָרְכִין יַת רִבּוֹנְהוֹן קַיָמָא מֶלֶךְ עָלְמַיָא כְּקָל מַשִׁרְיָת מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא בִּמְקָמְהֶן מְשַׁתְקָן גַפֵּיהֶן מִן קֳדָם דִבּוּרָא:

את קול כנפיהם. קול הרעשת כנפיהם:

כקול מים רבים. שהיה כמו קול מים רבים השוטפים וכקול שדי בדברו בסיני שנאמר שם את הדברים וגו׳ קול גדול (דברים ה):

בלכתם. ר״ל הקול ההוא שמעתי בעת הלכם:

קול המולה. קול שאון המייתם היה כקול מחנה מהמון עם:

בעמדם. בעת עמדו במקומם היו מרפים כנפיהם ר״ל לא הרעישו אז בכנפיהם להשמיע קול:

המולה. ענין המיה ושאון וכן לקול המולה (ירמיה יא):

תרפינה. מלשון רפיון והשקטה:

ואשמע את קול כנפיהם, עתה יספר איך שמע קול הציווי שלהם שהם מצווים על האופנים, כי לא יניעו את האופנים בפגישת גשם בגשם, או ע"י כח מושך או כח דוחה כפי חקירת התוכנים, רק בקול ופקידה שכליית רוחנית, והשיג בזה ג' ענינים, א. בעת שיעופו בכנפיהם, שכבר בארתי (בפסוק ז') שהעופפות בכנפיהם מציין העת שלא ינהיגו ע"פ סדרי הטבע והמערכת רק בהנהגה פלאיית לפי רצון אלוה, וז"ש ששמע קול הכנפים המגביהים עוף למעלה מסדר המערכת והקול והציווי הזה דומה כקול שדי, כי אז תצא הציווי מאת ה' המשדד המערכת ע"י השגחתו המיוחדת (שע"ז נקרא בשם שדי,) וכקול שנתן על מים רבים בעת הבריאה שהיתה רוח אלהים מרחפת על פני המים שהיא הבריאה, שאז לא היה עדיין סדרי המערכה ב. בלכתם, בעת שילכו החיות ולא יעופו בכנפיהם, שזה בעת שינהיגו ע"פ סדר המערכת, ופי' ( ואשמע את הקול) בלכתם (ולכן כתוב מלת בלכתם בזקף קטן), אז שמעתי קול המולה כקול מחנה, היה קול ההמולה והדבור כקול מחנה, ששם מחנה לא יבוא רק בעת שהם ערוכים בסדר המערכה לצבוא צבא איש על דגלו, ר"ל שאז יפעלו סדרי המערכת הערוכים כמחנה מסודרת, וההמולה והדבור הוא לפי קול המחנה, דהיינו לפי סדר המערכת, (הקול הוא קול פשוט והמולה הוא מלל ודבורים הרבה, כי בצד הא' לא ישמעו רק קול אחד קול ה' ההשגחיי, ובצד השני ישמעו קול ממללים רבים שהם חקי הטבע וסדריה), ג. בעמדם, שכבר בארתי (פסוק י"ט וכ"א) שבהילוך שילכו הכוכבים ממערב למזרח ימצאו השבתות ועכובים בדרכם, שנראה כאילו עומדים באמצע דרכם ונחים מתנועתם, והנה החוקרים יחסו זה לכח המושך אשר לכוכבים אחרים אשר יפגשו בדרכם, וישביתו מרוצתם, המסובבת מכח המושך של השמש, והנביא יאמר שגם זה בא ע"י החיות ורצון ה' שבעת ירפו הכנפים הישרות של החיות, המקבלות הכח מעולם הכסא אשר עליהם ורפה ידם בעת ההיא להניע את האופן, כי לא יניעו את האופן רק ע"י הכח שמקבלים ממעלה מן הרקיע אשר על ראשם באמצעות הכנפים שהם פרושים ביושר אל הרקיע לקבל משם כח וגבורה, וז"ש שבעמדם הסבה לזה היא, מפני שאז תרפינה כנפיהם ולא קבלו כח מלמעלה, וע"כ עמדו ועמדו האופנים עמהם, כי בעמדם יעמודו (כנ"ל פסוק כ"א):