וְאֶת־ע֤וֹר הַפָּר֙ וְאֶת־כׇּל־בְּשָׂר֔וֹ עַל־רֹאשׁ֖וֹ וְעַל־כְּרָעָ֑יו וְקִרְבּ֖וֹ וּפִרְשֽׁוֹ׃

הפסוק מפרט את החלקים הנשרפים מן הפר: עורו וכל בשרו על ראשו ועל כרעיו, וקרבו ופרשו. אלו החלקים שאינם קרבים על המזבח. חזקוני מבאר ש״על ראשו ועל כרעיו״ פירושו ״עם ראשו ועם כרעיו״, ו״קרבו ופרשו״ מלמד שמנתחו בלא הפשט, כלומר שורף אותו כמות שהוא בעורו. אונקלוס מתרגם ״ואת עור הפר ואת כל בשרו״ כדרכו. הפסוק מציין אלו חלקים של פר הכהן המשיח אינם עולים על המזבח אלא מיועדים לשרפה מחוץ למחנה. בכך נבדל פר החטאת הפנימי מן השלמים ומן העולה - אין בו אכילה ואין בשרו קרב, אלא רק אימוריו מוקטרים ושאר הבהמה נשרפת כולה בחוץ.