רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לא יקדיש איש אתו. לְשֵׁם קָרְבָּן אַחֵר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ (עי' ערכין כ"ט):
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
וַיִּקְרָא כ״ז · כ״ו
אַךְ־בְּכ֞וֹר אֲשֶׁר־יְבֻכַּ֤ר לַֽיהֹוָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה לֹֽא־יַקְדִּ֥ישׁ אִ֖ישׁ אֹת֑וֹ אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֔ה לַֽיהֹוָ֖ה הֽוּא׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
בכור בהמה שכבר קדוש לה׳ מלידתו - אין אדם יכול להקדישו, שכן ממילא הוא של ה׳. רש״י מבאר ש״לא יקדיש איש אתו״ פירושו לשם קרבן אחר, לפי שאינו שלו - הבכור כבר שייך לה׳ מעצם היותו בכור. אבן עזרא מבאר ש״יבכר לה׳״ פירושו שהוא לשם ה׳, ומבאר את צורת הפועל. הפסוק קובע שאין להקדיש בכור בהמה טהורה, בין שור בין שה, שכן קדושתו קודמת וחלה עליו מאליה בלידתו. אדם אינו יכול להקדיש דבר שכבר אינו ברשותו ושייך מלכתחילה לה׳. הדין מבליט את ייחודו של הבכור בסולם הקדושות - קדושתו אינה תלויה במעשה הקדשה אלא נובעת מעצם היותו בכור.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2בְּרַם בּוּכְרָא דִי יִתְבַּכַּר קֳדָם יְיָ בִּבְעִירָא לָא יַקְדֵשׁ גְבַר יָתֵהּ אִם תּוֹר אִם אִמַר דַיְיָ הוּא
Onkelos Leviticus
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12יבכר לה׳. נודע שהוא לשם וזאת המלה מהבנין שלא נקרא שם פועלו ופירושו האומר אתן הבכור לשם:
On Your Way
רשב״ם
רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12לא יקדיש איש אותו - לקרבן אחר, כי הוא עצמו קדוש כבר לקרבן בכור.
Rashbam on Leviticus - Daat
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13אם שור אם שה לה׳ הוא הוא קרב ואין תמורתו קריבה.
Chizkuni