אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית. מַה שֶׁנֶּאֱמַר ״אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ״, מַשְׁמַע אֲבָל מֵעָשִׁיר מֻתָּר לִקַּח, וְכֵן בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (כב כד) נֶאֱמַר: ״אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ וְגוֹ׳ לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ״, לְכָךְ כָּתְבָה הַתּוֹרָה בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (כג כא): ״לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ״, כָּל שֶׁהוּא אָחִיךָ לֹא תַּשִּׁיךְ לוֹ וְאע״פ שֶׁהַלֹּוֶה מַרְוִיחַ בָּזֶה. וְזִיל בָּתַר טַעְמָא, כִּי עִקַּר טַעַם אִסּוּר הָרִבִּית הוּא לְפִי שֶׁהוּא מֵסִיר מִדַּת הַבִּטָּחוֹן מִן הָאָדָם, כִּי כָּל בַּעַל מַשָּׂא וּמַתָּן עֵינָיו נְשׂוּאוֹת אֶל ה׳, לְפִי שֶׁהוּא מְסֻפָּק אִם יַרְוִיחַ אוֹ לֹא, אֲבָל הַנּוֹתֵן בְּרִבִּית רֶוַח שֶׁלּוֹ יָדוּעַ וְקָצוּב, וְסוֹמֵךְ עַל עֵרְבוֹנוֹ שֶׁבְּיָדוֹ וּמִן ה׳ יָסִיר לִבּוֹ. וּמַה שֶׁגַּם הַלֹּוֶה עוֹבֵר בְּלָאו לְפִי שֶׁהוּא מַחֲטִיא אֶת הַמַּלְוֶה וּמְסִירוֹ מִן מִדַּת הַבִּטָּחוֹן, כַּנּוֹדָע מִדְּבַר הַמַּלְוִים בְּרִבִּית שֶׁרֻבָּם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה וְאַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה, מִצַּד כִּי אֵין בִּטְחוֹנָם בַּה׳. וּמַה שֶׁמֻּתָּר לִתֵּן בְּרִבִּית לְגוֹי לְפִי שֶׁכָּל גּוֹי חֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא אַלָּם וְגַזְלָן, אֲפִלּוּ אִם הוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדְךָ מִכָּל מָקוֹם דַּרְכּוֹ לָבֹא בַּעֲקִיפִין, וַאֲפִלּוּ אִם עֵרְבוֹנוֹ בְּיָדוֹ לְעוֹלָם אֵינוֹ בָּטוּחַ לֹא בַּקֶּרֶן וְלֹא בָּרֶוַח, וְעַל כֵּן תָּמִיד עֵינָיו נְשׂוּאוֹת אֶל ה׳ לְהַצִּילוֹ מִיָּדוֹ. וְזֶה טַעַם אִסּוּר הָרִבִּית בְּכָל מָקוֹם. וּמַה שֶׁהִזְכִּיר הֶעָנִי, דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה, כִּי סְתָם עָנִי מֻכְרָח לִקַּח בְּהַלְוָאָה. וְעוֹד שֶׁסָּלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא שֶׁאִם הַלֹּוֶה עָנִי אֵינוֹ עוֹבֵר, כִּי הַהֶכְרֵחַ הֱבִיאוֹ לָזֶה, קָא מַשְׁמַע לַן שֶׁאֲפִלּוּ הַלֹּוֶה הֶעָנִי עוֹבֵר בְּ״לֹא תְשִׂימוּן״. וְעַל כֵּן נִסְמְכָה מִצְוָה זוֹ לְפָרָשַׁת הַשְּׁמִטָּה, כִּי גַּם טַעַם הַשְּׁמִטָּה הוּא כְּדֵי שֶׁנָּשִׁים בִּטְחוֹנֵנוּ בַּה׳.
וְהִזְכִּיר לְשׁוֹן נֶשֶׁךְ, וּמַרְבִּית, כִּי אֵצֶל הַלֹּוֶה נִקְרָא נֶשֶׁךְ, כִּי הָרִבִּית דּוֹמֶה לְנָחָשׁ עֲלֵי דֶּרֶךְ הַנּוֹשֵׁךְ בַּעֲקֵבוֹ, הַנּוֹתֵן שְׂרִיטָה קְטַנָּה וְהוֹלֵךְ וּמְבַצְבֵּץ וְנוֹפֵחַ עַד קָדְקֳדוֹ, וּמִתְּחִלָּה אֵינוֹ נִכָּר עַד עֲלוֹת חֲמָתוֹ לְאֵין מַרְפֵּא. וְאֵצֶל הַמַּלְוֶה נִקְרָא תַּרְבִּית, שֶׁמַּרְבֶּה הוֹנוֹ וּרְכֻשׁוֹ לְפִי דִּמְיוֹנוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת שֶׁלַּסּוֹף נְכָסָיו מִתְמוֹטְטִין. וְנִרְאֶה שֶׁמִּטַּעַם זֶה לֹא הִזְכִּיר בְּכָל הַפָּרָשָׁה זוֹ לְשׁוֹן ״וּמָטָה יָדוֹ״ כִּי אִם בְּזוֹ הַפָּרָשָׁה, כִּי בָא לְהַזְהִיר אֶת הַמַּלְוֶה שֶׁלֹּא יִמּוֹט כְּדֶרֶךְ שֶׁמָּטָה יָדוֹ שֶׁל זֶה פֶּן תִּשְׁוֶה לוֹ גַם אָתָּה בַּהִתְמוֹטְטוּת, כִּי דַּוְקָא מִי שֶׁכַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ לֹא יִמּוֹט, אֲבָל אִם תִּתֵּן אָז תִּשְׁוֶה לוֹ גַם אָתָּה, כִּי נְכָסֶיךָ מִתְמוֹטְטִין וְאֵינָן עוֹלִין אִם תַּחְשֹׁב לְהַרְבּוֹת הוֹנְךָ בְּנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית. וּמִטַּעַם הַזֶּה נֶאֱמַר ״אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ״, לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״לוֹ״ אֵצֶל הַמַּרְבִּית כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר אֵצֶל הַנֶּשֶׁךְ, לְפִי שֶׁהַנֶּשֶׁךְ לְבַד לוֹ לַלֹּוֶה, אֲבָל הַמַּרְבִּית אֵינוֹ לוֹ לַלֹּוֶה אֶלָּא לַמַּלְוֶה. וְעַל כֵּן הִזְכִּיר אֵצֶל הַתַּרְבִּית ״אָכְלֶךָ״ וְלֹא אֵצֶל הַנֶּשֶׁךְ, לְפִי שֶׁהַמַּלְוֶה חוֹשֵׁב לְהַרְבּוֹת הוֹנוֹ וּמַאֲכָלוֹ, כִּי לְשׁוֹן ״אָכְלֶךָ״ אֵינוֹ שַׁיָּךְ כִּי אִם עַל הַמַּלְוֶה הַחוֹשֵׁב לֶאֱכֹל מִן הָרִבִּית, וּלְשׁוֹן ״נֶשֶׁךְ״ שַׁיָּךְ יוֹתֵר בְּכֶסֶף, כִּי אֵין דֶּרֶךְ הָעוֹלָם לִתֵּן סְאָה חִטִּין עַל מְנָת שֶׁיּוֹסִיף לוֹ קַב קַב בְּכָל שָׁבוּעַ, אֶלָּא בְּבַת אַחַת קוֹצֵב לוֹ לִתֵּן חֲמֵשֶׁת סְאָה בְּעַד אַרְבַּע, וְאִם כֵּן מַרְגִּישׁ הוּא חֶסְרוֹנוֹ מִיָּד, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְנָחָשׁ הַנּוֹשֵׁךְ שְׂרִיטָה קְטַנָּה, אֲבָל בְּכֶסֶף הַמִּנְהָג לְהוֹסִיף פְּרוּטָה בְּכָל שָׁבוּעַ, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בּוֹ. וְאָמַר ״וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ״, כִּי גַּם אַתָּה חָיֹה תִּחְיֶה, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל (יח יג): ״בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְגוֹ׳ וָחָי לֹא יִחְיֶה״, לְפִי שֶׁקִּפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הֱמִיתוֹ, עַל כֵּן גַּם הוּא חָיֹה לֹא יִחְיֶה, אֲבָל הַמְסַיֵּעַ לְמִחְיָתוֹ דִּין הוּא שֶׁחָיֹה יִחְיֶה גַּם הוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ״.
