וּֽשְׂדֵ֛ה מִגְרַ֥שׁ עָרֵיהֶ֖ם לֹ֣א יִמָּכֵ֑ר כִּֽי־אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָ֛ם ה֖וּא לָהֶֽם׃ {ס}

שדה מגרש ערי הלוויים לא יימכר, כי אחוזת עולם הוא להם. רש״י מבאר ש״לא ימכר״ מכוון למכר גזבר: אם הקדיש בן לוי את שדהו ולא גאלו ומכרו הגזבר, אין השדה יוצא לכהנים ביובל כפי שקורה בשדה של ישראל, אלא חוזר ללוי. רשב״ם מבאר בקצרה ש״שדה מגרש״ הוא כמפורש בפרשת מסעי, שם מתוארים המגרשים סביב ערי הלוויים. הפסוק חותם את דיני אחוזות הלוויים ומדגיש את קביעותן: המגרשים סביב עריהם אינם נמכרים לצמיתות והם נחלת עולם ללוויים.