וַיִּקְרָא כ״ג · מ״ד

וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶֽת־מֹעֲדֵ֖י יְהֹוָ֑ה אֶל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפרשה חותמת ״וידבר משה את מועדי ה׳ אל בני ישראל״, כלומר משה מסר את כל דיני המועדים לעם. אבן עזרא מבאר ש״אל בני ישראל״ ולא ״כל בני ישראל״, שכן לא יכול היה לדבר עם כולם, אלא מסר לנציגיהם, וכן דרך הכתוב לומר ״דבר אל בני ישראל״. תרגום אונקלוס מתרגם שמשה דיבר את סדר מועדי ה׳ ולימדם לבני ישראל. כך חותמת התורה את פרשת המועדים בציון קיום הציווי בידי משה. הפסוק מלמד שמשה מילא את תפקידו כמוסר התורה, והעביר את דיני המועדים לעם דרך ראשיהם. בכך נסגר מעגל הפרשה: מן הציווי האלוקי בפתיחה ועד מסירתו בפועל לישראל, כדי שישמרו את המועדים לדורות.
מבוסס על אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּמַלִיל מֹשֶׁה יָת סְדַר מוֹעֲדַיָא דַיְיָ וְאַלֵפִנוּן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל

Onkelos Leviticus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אל בני ישראל. ולא כל בני ישראל כי לא יוכל לדבר עם כולם וכן כתוב דבר אל בני ישראל ואין טענה מפסוק אל כל עדת בני ישראל כי כל ישראל לא יקרא עדה:

On Your Way