וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

פרי עץ הדר. עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה (סכה ל"ה):

הדר. הַדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְזֶהוּ אֶתְרוֹג (שם):

כפת תמרים. חָסֵר וי"ו, לִמֵּד שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא אַחַת:

וענף עץ עבת. שֶׁעֲנָפָיו קְלוּעִים כַּעֲבוֹתוֹת וְכַחֲבָלִים, וְזֶהוּ הֲדַס, הֶעָשׂוּי כְּמִין קְלִיעָה (שם ל"ב):

וְתִסְבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּרֵי אִילָנָא אֶתְרוֹגִין וְלֻלָבִין וַהֲדַסִין וְעַרְבִין דִנְחָל וְתֶחֱדוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן שַׁבְעַת יוֹמִין

ולקחתם לכם. אנחנו נאמין בדברי המעתיקים כי לא יכחישו הכתוב אף על פי שמצאנו ויקחו להם איש שה לבית אבות. גם הם העתיקו כי פרי עץ הדר הוא אתרוג ובאמת כי אין פרי עץ יותר הדר ממנו ודרשו בו הדר באילנו בדרך אסמכתא כאשר פירשתי בפסוק לעם נכרי והצדוקים אמרו כי מאלה תעשו סוכות והביאו ראיה מספר עזרא ואלה עורי לב הלא יראו כי אין בספר עזרא ערבי נחל ולא פרי עץ כלל רק עלי חמשה מינים ואין זכר לעלי הדס ועלי עץ עבות טענה על קדמונינו וכן מין הדס אין אילנו גבוה והנה הם שני מינים גבוה ונמוך והגולה מארץ קדר לארץ אדום אם יש לו עינים ידע סוד המצוה זאת:

וענף עץ עבות - קמץ הוא. כמו קָדוֹשׁ טָהוֹר. עָמוֹק. גָּדוֹל. כלומר: ענף של עץ מעובה הרבה.

ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא ט״‎ו הוא אלא ראשון הוא לחשבון עונות כדאיתא במדרש, ביום הכפורים נמחל הכל מכאן ואילך זה עוסק בסוכתו וזה עוסק בלולבו ביום סוכות באין ומקלסין לפני הקב״‎ה, ואומר להם ויתרתי לכם כל מה שהיה מכאן ואילך חושבנא.

פרי עץ הדר מהן עושים פירות ומהן אין עושין פירות והם באגודה אחת לומר לך שיתאגדו צדיקים ובינונים לעשות רצון בוראם.

ושמחתם שבעת ימים לפי שכל יום ויום חג בפני עצמו והקרבנות מוכיחים.

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויק״ר לז) שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁחַיֶּבֶת מַס לַמֶּלֶךְ כוּ׳, כָּךְ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצְאוּ הַגְּדוֹלִים לִקְרָאתוֹ כוּ׳, וּבַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הַבֵּינוֹנִים, וּבְיוֹם כִּפּוּר הַכֹּל יוֹצְאִין כוּ׳. וְיֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן לָמָּה קְרָאוֹ יוֹם רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת כְּשֶׁצִּוָּה עַל אַרְבַּע מִינִים אֵלּוּ, וְלָמָּה לֹא קְרָאוֹ רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת כְּשֶׁצִּוָּה עַל הַסֻּכָּה וְהֶחָג, וּמָה רָאָה בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה עַל כָּכָה לַעֲשׂוֹת שָׁלֹשׁ חֲלֻקּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת, וּמָה הָיָה חָסֵר אִם הָיָה אוֹמֵר שֶׁלְּכָךְ נִקְרָא יוֹם רִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁבְּיוֹם כִּפּוּר נִמְחַל הַכֹּל וּבֵין יוֹם כִּפּוּר לְסֻכּוֹת אֵין עוֹשִׂין עֲוֹנוֹת, עַל כֵּן נִקְרָא יוֹם רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת.

וְנִרְאֶה שֶׁבַּעַל מִדְרָשׁ זֶה רָצָה לְתָרֵץ שְׁתֵּי קֻשְׁיוֹת, הֵן קֻשְׁיַת וְכִי רִאשׁוֹן הוּא, הֵן קֻשְׁיַת ״לָכֶם״, וְלֹא רָצָה לְפָרֵשׁ ״לָכֶם״ - מִשֶּׁלָּכֶם לְהוֹצִיא הַגָּזוּל, כִּי הוּא סוֹבֵר שֶׁאֵין זֶה מַשְׁמָעוּת ״לָכֶם״, כִּי מִכֶּם וּבָכֶם הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, כָּךְ מִשֶּׁלָּכֶם הוּא מִכֶּם, וְלָכֶם הַיְנוּ בָּכֶם. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ הֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע כִּתּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל: פְּרִי עֵץ הָדָר, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם וְרֵיחַ, כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי תּוֹרָה וּמִצְוָה, וְהֵם הַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים; וְעַרְבֵי נַחַל, שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ, כְּנֶגֶד הַכִּתּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְוָה, וְהֵם הָרְשָׁעִים גְּמוּרִים; וְכַפּוֹת תְּמָרִים, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֹכֶל בְּלֹא רֵיחַ, וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֵיחַ בְּלֹא אֹכֶל, שְׁנֵיהֶם כְּנֶגֶד הַבֵּינוֹנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אוֹ תּוֹרָה בְּלֹא מִצְוָה אוֹ מִצְוָה בְּלֹא תּוֹרָה. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם״, הַיְנוּ לָכֶם מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בָּכֶם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת אֵלּוּ כָּךְ תִּקְחוּ אַרְבַּע מִינִים הַמִּתְיַחֲסִים לְשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת אֵלּוּ. וְאֵצֶל חֲלֻקָּה זוֹ הוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁיּוֹם זֶה רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, וְאִם כֵּן קָשֶׁה לוֹ מָה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהָא בְּהָא תַּלְיָא, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת אֵלּוּ וְהֵם מִתְכַּפְּרִים אַחַת אַחַת, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יוֹם זֶה רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן. וְאִם הָיָה דַּעַת הַמִּקְרָא לִתְלוֹת כָּל הַכַּפָּרָה בְּיוֹם כִּפּוּר לְבַד, לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ הוֹדִיעַ לָנוּ בְּפַעַם זֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל חֲלוּקִים לְשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת, אֶלָּא וַדַּאי כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר שֶׁאֵין יוֹם כִּפּוּר מְכַפֵּר לְכֻלָּם בְּבַת אַחַת, כִּי אִם מְעַט מְעַט הקב״ה מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן כַּסֵּדֶר שֶׁנִּזְכְּרוּ אֵצֶל אַרְבַּע מִינִים אֵלּוּ, כִּי מִתְּחִלָּה הוּא מְוַתֵּר עֲוֹן הַכִּתּוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ לִפְרִי עֵץ הָדָר, וְהֵם הַגְּדוֹלִים שֶׁיָּצְאוּ מִתְּחִלָּה לִקְרָאתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה; וְאַחַר כָּךְ מְוַתֵּר הַשְּׁלִישׁ בַּעֲבוּר הַבֵּינוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ לִקְרָאתוֹ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁנִּמְשְׁלוּ לִכְפּוֹת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת; וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם כִּפּוּר מְוַתֵּר לְכֻלָּם, אֲפִלּוּ לָרְשָׁעִים שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְעַרְבֵי נַחַל, כִּי אָז כֻּלָּם יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ וּמִתְעַנִּין. וְעַל כֵּן לֹא הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל רַשַּׁאי לָבֹא בְּיוֹם כִּפּוּר אֶל הַקֹּדֶשׁ כִּי אִם בַּעֲנַן הַקְּטֹרֶת, כִּי בוֹ מְעֹרָב הַחֶלְבְּנָה עִם סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, לְצָרֵף כָּל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְלַעֲשׂוֹתָם אֲגֻדָּה אַחַת עִם הַטּוֹבִים כְּדֵי שֶׁיְּכַפְּרוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ בְּאַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ: לְאַבְּדָם אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא יֵעָשׂוּ אֲגֻדָּה אַחַת וְהֵם מְכַפְּרִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ. וְאִם חָסֵר אַחַת מִן הַכִּתּוֹת הַלָּלוּ אֵין לְכֹהֵן גָּדוֹל מָבוֹא לָבוֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר מְאֹד.

וְיִכְלֹל עוֹד בַּאֲגֻדָּה זוֹ עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה, כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין הקב״ה מְקַבֵּל כִּי אִם תְּשׁוּבַת הָרַבִּים, אֲבָל תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד אֵין הקב״ה מְקַבֵּל כִּי אִם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ (ר״ה יח) מִן פָּסוּק ״דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ״ (ישעיה נה ו). וְעַל כֵּן רָצָה הַכָּתוּב לִתֵּן טוּב טַעַם וָדַעַת לָמָּה צְרִיכִין לִהְיוֹת אֲגֻדָּה אַחַת בְּיוֹם זֶה יוֹתֵר מִבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים. עַל כֵּן בָּא כִּמְתָרֵץ וְאָמַר, לְפִי שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, לוֹמַר לְךָ כִּי בְּוַדַּאי הָיָה מִן הָרָאוּי לַעֲשׂוֹתָם אֲגֻדָּה אַחַת בְּהַתְחָלַת הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּךְ בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה לַעֲשׂוֹת לָהֶם הֲכָנָה אֶל הַתְּשׁוּבָה שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה בְּאִם יֶחֶטְאוּ, וְאָז יִהְיוּ הַשָּׁבִים רַבִּים וְתִהְיֶה תְּשׁוּבָתָם מְרֻצָּה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. אַךְ מִן רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם כִּפּוּר אֵין צֹרֶךְ כָּל כָּךְ לַעֲשׂוֹתָם אֲגֻדָּה אַחַת, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָן הַיָּמִים אֲפִלּוּ תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד מְקֻבֶּלֶת, וּמִן יוֹם כִּפּוּר וְעַד סֻכּוֹת עוֹסְקִין בְּמִצְוַת סֻכָּה וְלוּלָב וְאֵין עוֹשִׂין עֲוֹנוֹת, כִּי מִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסֵק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא מִכָּל חֵטְא, וְגַם בִּזְמַן זֶה אֵין צֹרֶךְ כָּל כָּךְ לִתְשׁוּבַת הָרַבִּים. אַךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חָג שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הֲכָנָה אֶל תְּשׁוּבַת הָרַבִּים, וְהוּא כְּשֶׁיִּהְיוּ כָּל אַרְבַּע כִּתּוֹת הַלָּלוּ בַּאֲגֻדָּה אַחַת וִיכַפְּרוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְאָז תְּשׁוּבָתָם רְצוּיָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. וּבָזֶה הֻתְּרוּ גַּם כֵּן כָּל הַסְּפֵקוֹת בְּדֶרֶךְ נָכוֹן וּבָרוּר.

וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. אֵין שִׂמְחָתָם לִפְנֵי ה׳ כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁהֵם בַּאֲגֻדָּה אַחַת, וּבִפְרָט שֶׁהַשִּׂמְחָה דַּוְקָא בְּחַג זֶה, לְפִי שֶׁהוּא זְמַן אֲסִיפָה אֲשֶׁר מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לִשְׂמֹחַ בָּהּ בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן הִזְהִירָם שֶׁתִּהְיֶה הַשִּׂמְחָה לִפְנֵי ה׳ דַּוְקָא, לֹא כְּשִׂמְחַת הָרֵקִים אֲשֶׁר כָּל מְזִמּוֹתָם הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן (ישעיה כב יג), הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן, וּמַרְבִּים מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְשִׂמְחָה זוֹ הֶחֱרִיבוּ שְׁנֵי בָּתֵּי מִקְדָּשִׁים וְגָלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה יב): ״כִּי בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ״. כְּאָמְרוּ רז״ל (קידושין פא.): סְקָבָא דְּשַׁתָּא רִגְלָא, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם סִבְּבוּ כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה כְּמַעֲשֵׂה הָאֶתְרוֹג שֶׁזָּרְקוּ בְּיַנַּאי הַמֶּלֶךְ (עיין סוכה מח:). וְעַל שִׂמְחָה זוֹ אָמַר מַה זּוֹ עֹשָׂה, הֲלֹא עַל יָדָהּ תֵּצְאוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים. אָמְנָם ״בְּשָׁלוֹם״, כְּשֶׁיִּהְיוּ בַּאֲגֻדָּה אַחַת וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם - ״תּוּבָלוּן״ אֶל הָאָרֶץ, ״הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת״, הֵמָּה רָאשֵׁי הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר גֹּבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם (יחזקאל א יח), ״יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה״, כִּי יִהְיוּ קוֹדְמִים לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּדִינָם, וְלֹא יִהְיוּ הַנְּעָרִים דּוֹחֲפִין אֶת הַזְּקֵנִים כְּמַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים. ״וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף״, הֵמָּה כָּל אַרְבַּע כִּתּוֹת הָרְמוּזִים בְּאַרְבַּע מִינִים אֵלּוּ הַבָּאִים מֵעֲצֵי הַשָּׂדֶה, יִמְחֲאוּ כָף לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי ה׳. וְכֵן בְּמָקוֹם אַחֵר (ויק״ר ל ד) דָּרְשׁוּ פָּסוּק זֶה ״אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר״ (תהלים צו יב), עַל אַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ, וְרָמַז בְּמִלַּת אָז א׳ ז׳, שֶׁהַלּוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ כָּל שִׁבְעָה וּבַגְּבוּלִין יוֹם אֶחָד.