רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לפלא נדר. לְהַפְרִישׁ בְּדִבּוּרוֹ:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
וַיִּקְרָא כ״ב · כ״א
וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְרִ֤יב זֶֽבַח־שְׁלָמִים֙ לַיהֹוָ֔ה לְפַלֵּא־נֶ֙דֶר֙ א֣וֹ לִנְדָבָ֔ה בַּבָּקָ֖ר א֣וֹ בַצֹּ֑אן תָּמִ֤ים יִֽהְיֶה֙ לְרָצ֔וֹן כׇּל־מ֖וּם לֹ֥א יִהְיֶה־בּֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
המקריב זבח שלמים לה׳ לפלא נדר או לנדבה, מן הבקר או מן הצאן, תמים יהיה לרצון, וכל מום לא יהיה בו. רש״י מבאר ש״לפלא נדר״ עניינו להפריש בדיבורו, כלומר להקדיש את הקרבן באמירה. אבן עזרא מבאר בקצרה ש״לפלא״ פירושו לפרש. הפסוק מרחיב את דרישת השלמות גם לקרבן שלמים, בין שבא כנדר ובין שבא כנדבה. גם קרבן זה צריך להיות תמים וללא כל מום כדי להתקבל לרצון. הדרישה חלה על קרבנות מן הבקר ומן הצאן כאחד. בכך מדגישה התורה שעקרון השלמות אינו מוגבל לעולה בלבד אלא חל גם על השלמים, ושכל קרבן המובא לה׳ צריך להיות שלם ותקין, כדי שימלא את ייעודו ויביא את המקריב לרצון לפני ה׳.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּגְבַר אֲרֵי יְקָרֵב נִכְסַת קוּדְשַׁיָא קֳדָם יְיָ לְפָרָשָׁא נִדְרָא אוֹ לִנְדַבְתָּא בְּתוֹרֵי אוֹ בְעָנָא שְׁלִים יְהֵי לְרַעֲוָא כָּל מוּמָא לָא יְהֵי בֵהּ
Onkelos Leviticus
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12לפלא. לפרש:
On Your Way
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13ואיש כי יקריב היחיד מביא שאר שלמי נדבה ואין הצבור מביאין שלמי נדבה.
לפלא לפרש, הוא מתיבות שיש להם שתי פנים לפירושם זה הפך מזה שהרי מצינו כי יפלא ממך דבר שפרושו יתכסה ויתעלם דוגמא דשן לדשנו מחלצות ואחלצה צוררי פארך חבוש לא תפאר.
Chizkuni