וַיִּקְרָא כ״א · ט״ו

וְלֹֽא־יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשֽׁוֹ׃ {ס}

במילים פשוטות

הכהן הגדול לא יחלל את זרעו בעמו, כי ה׳ מקדשו. רש״י מבאר שאם נשא אחת מן הפסולות, זרעו ממנה חלל ופסול מדין קדושת כהונה. אבן עזרא מבאר ש״לא יחלל זרעו״ מוסב על אלמנה וגרושה בסתר, שכן את כל אלה לא ייקח בגלוי, ומציין שלאחר שהזכיר את קדושת הכהנים החל להזכיר את המומים. הפסוק מסביר את טעם ההגבלות שקדמו: נישואין עם אישה אסורה פוגמים בייחוס הזרע ומחללים אותו מקדושת הכהונה. חתימת ״כי אני ה׳ מקדשו״ מדגישה שקדושת הכהן ניתנה לו מאת ה׳, ולכן עליו לשמור עליה גם עבור זרעו. בכך חותמת התורה את דיני הנישואין של הכהן, ועוברת לדון בפסולי המומים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ולא יחלל זרעו. הָא אִם נָשָׂא אַחַת מִן הַפְּסוּלוֹת, זַרְעוֹ הֵימֶנָּה חָלָל מִדִּין קְדֻשַּׁת כְּהֻנָּה (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְלָא יַחֵל זַרְעֵהּ בְּעַמֵהּ אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדְשֵׁהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ולא יחלל זרעו. פירוש אלמנה וגרושה בסתר כי את כל אלה לא יקח בגלוי ואחר שהזכיר קדושת הכהנים החל להזכיר המומין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ולא יחלל זרעו ליקח אותן הפסולות לו בסתר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל