אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאֵין מְדַבֵּר אֶלָּא בִּפְרִיצוּת הָעֲרָיוֹת, מַה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ אוֹתָנוּ? גַּם מַה הִיא כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ לָלֶכֶת בָּהֶם? גַּם צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״?
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, שֶׁהַמַּחְשָׁבָה בָּעֲרָיוֹת תַּגְדִּיל הַחֵפֶץ וּתְמַעֵט מְנִיעַת הָרָצוֹן, חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיֹּאמַר הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מִכָּל וָכֹל מִפְּרָט זֶה וִיבַטֵּל מִצְוַת פְּרִיָּה וְרִבְיָה וּמִצְוַת הַיִּבּוּם וְכַדּוֹמֶה, וְיִהְיֶה פָּרוּשׁ מִמִּין זֶה לַחֲלוּטִין, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב:) אֵבֶר קָטָן יֵשׁ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב, מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ. לָזֶה צִוָּה ה׳ וְאָמַר אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ שֶׁהֵם מִמִּין עַצְמוֹ שֶׁאָסַרְתִּי לְךָ אֲנִי מְחַיֶּבְךָ לַעֲשׂוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ שֶׁהֵם הָעֲרָיוֹת שֶׁאָסַר.
אוֹ יֹאמַר, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הָעֲרָיוֹת יִמְצְאוּ הֲכָנָה בְּנַפְשׁוֹתָם לְקַיֵּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, כְּאָמְרוֹ מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ, וּשְׁמִירַת כָּל הַלָּאוִין, כְּאָמְרוֹ חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ. מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם יְתָעֵב מַעֲשָׂיו בַּדֶּרֶךְ הַהוּא, תֶּחֱלֶה נַפְשׁוֹ בְּתַחֲלוּאֵי הַטֻּמְאָה וְלֹא יְקַיֵּם אַחַת מֵהֵנָּה, כִּי טֻמְאַת חֵטְא זֶה מַשְׁרָה טֻמְאָה עַל כָּל אֵיבְרֵי הָאָדָם וְכֹחוֹתָיו, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן כָּל הַלָּאוִין לֹא יִמָּנַע מֵהֶן, כִּי בְּכָל אֵיבָר טֻמְאָתוֹ בּוֹ. וְכֵן מִצְווֹת עֲשֵׂה, וַהֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה לִפְעָמִים אֵיזוֹ מִצְוָה אֵינָהּ מִצְוָה, כִּי לֹא יִתְרַצֶּה בָּהּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים נ:טז): ״וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי״ וְגוֹ׳, כִּי אֵין חֵפֶץ לַה׳ בָּהֶם אֶלָּא בְּמִצְוָה הַנַּעֲשֵׂית בִּקְדֻשָּׁה.
וְאָמְרוֹ לָלֶכֶת בָּהֶם יְכַוֵּן לוֹמַר לְדַרְכֵּנוּ כְּמִין חוֹמֶר, כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאָדָם טָהוֹר וְקָדוֹשׁ מֵהַתִּיעוּב יוֹלִיד בְּטִבְעוֹ לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת תָּמִיד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קיט:נט) ״חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדוֹתֶיךָ״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לה:א) שֶׁרַגְלָיו שֶׁל דָּוִד מֵעַצְמָם הָיוּ הוֹלְכוֹת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְצַד הַהֶרְגֵּל וְהַחֵפֶץ הַנִּבְחָר. לָזֶה אָמַר לָלֶכֶת בָּהֶם, פֵּרוּשׁ, שֶׁמֵּעַצְמוֹ יֵלֵךְ בָּהֶם בְּטִבְעוֹ כְּעוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁהַטֶּבַע עוֹשֶׂה, לְצַד שֶׁעִקָּרוֹ וְגוּפוֹ הַכֹּל עוֹמֵד בְּמָקוֹם טָהוֹר.
עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לָלֶכֶת בָּהֶם עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (יחזקאל לג:יב): ״צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תִזָּכֵר בְּיוֹם שׁוּבוֹ״ וְגוֹ׳, שֶׁאִם יִהְיֶה צַדִּיק כָּל יָמָיו וְיַרְשִׁיעַ לְבַסּוֹף, הֲרֵי זֶה הִפְסִיד זְכוּתוֹ וְלֹא יֵלֵךְ עִמּוֹ בְּיוֹם לֶכְתּוֹ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. לָזֶה צִוָּה ה׳ וְאָמַר ״לָלֶכֶת בָּהֶם״, פֵּרוּשׁ שֶׁיַּתְמִיד בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וּשְׁמִירוֹת הַחֻקִּים כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ בָּהֶם בְּיוֹם נָסְעוֹ לְדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא יְקַוֶּה הָאָדָם לִשְׂכַר מִצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם: ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּלְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם״ (עירובין כב.), שֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה לֹא יִבְחַר לֶאֱכוֹל עוֹלָמוֹ בְּחַיָּיו, אֶלָּא יֵלֵךְ לְפָנָיו צִדְקוֹ לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה׳.
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר״ (משלי ו:כג), כִּי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן רָחוֹק בְּמַהֲלָךְ, וּבַעֲלוֹת נֶפֶשׁ אָדָם מֵעוֹלָם זֶה לְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אִם הוּא רָשָׁע - דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה. וּבְלֶכֶת אָדָם כָּשֵׁר, מִצְווֹת וְתוֹרָה שֶׁבְּיָדוֹ מְאִירִים לוֹ, כְּאָמְרוֹ ״נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶיךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי״ (תהלים קיט:קה), שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא לֶהֱיוֹת כִּי יֵשׁ בַּנֵּר מַה שֶׁאֵין בָּאוֹר, וְיֵשׁ בָּאוֹר מַה שֶׁאֵין בַּנֵּר, כִּי הַנֵּר יֵשׁ בָּהּ בְּחִינָה גְּדוֹלָה מֵהָאוֹר כְּשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב, וְלָזֶה אָמְרוּ רַזַ״ל (פסחים ב.) שֶׁבְּדִיקַת הֶחָמֵץ צְרִיכָה בַּלַּיְלָה לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁהַנֵּר יָפֶה לַבְּדִיקָה לְהַכְנִיסָהּ בְּחוֹרִין וּבִסְדָקִין, מַה שֶׁאֵין כֵּן בָּאוֹר. וְיֵשׁ בָּאוֹר בְּחִינָה גְּדוֹלָה מֵהַנֵּר שֶׁרוֹאֶה לְמֵרָחוֹק, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּנֵּר. לָזֶה אָמַר דָּוִד כִּי מִצְווֹת ה׳ יֵשׁ בְּאוֹרָם שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנִּזְכָּרוֹת: בְּחִינַת הַנֵּר בְּקָרוֹב, וְזֶה אָמַר ״נֵר לְרַגְלִי״ שֶׁהוּא בְּקָרוֹב, וּבְחִינַת הָאוֹר לְמֵרָחוֹק, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאוֹר לִנְתִיבָתִי״. וְזֶה אָמַר כָּאן לָלֶכֶת בָּהֶם, פֵּרוּשׁ בְּאוֹרָם יֵלֵךְ, שֶׁאִם לֹא כֵן בַּחֲשֵׁכָה יֵלֵךְ וְלֹא יֵדַע בַּמֶּה יִכָּשֵׁל רַחֲמָנָא לִצְלַן.
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַתַּנָּא הָאֱלֹהִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם (זוהר ח״א קע:) כִּי רמ״ח אֵבְרֵי הָאָדָם וְשס״ה גִּידָיו הֵם כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וּבַעֲשׂוֹת הָאָדָם מִצְוָה בְּאוֹתוֹ אֵבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית הַמִּצְוָה שׁוֹרֶה בּוֹ שֵׁם הוי״ה יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמִּצְוָה הִיא אוֹתִיּוֹת שֵׁם הוי״ה חֶצְיָהּ מְגֻלֶּה וְהוּא סוֹד עָלְמָא דְּאִתְגַּלְיָא, וְחֶצְיָהּ מְכֻסֶּה סוֹד עָלְמָא דְּאִתְכַּסְיָא, כִּי אוֹתִיּוֹת מ״צ בְּא״ת ב״ש הֵם י״ה. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא שְׁמוֹ וּשְׁמוֹ הוּא, בְּסוֹד אָמְרוֹ (זכריה יד:ט) ״ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי בַּעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה נַעֲשֶׂה הָאָדָם מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה וּמִתְהַלֵּךְ ה׳ בְּתוֹכוֹ, וְזֶה אָמְרוֹ לָלֶכֶת בָּהֶם, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מִי הוּא הַהוֹלֵךְ בָּהֶם, וְאָמַר אֲנִי ה׳ וּכְאִלּוּ אָמַר לָלֶכֶת אֲנִי ה׳ בָּהֶם, וְהוּא סוֹד (שמות כה:ח) ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״. וּכְפִי זֶה יִרְצֶה אָמְרוֹ ״בָּהֶם״ כִּפְשָׁטָהּ, כִּי בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית הַהֲכָנָה לָלֶכֶת בָּהּ, וְזֶהוּ סוֹד אָמְרוֹ (ויקרא כו:יב) ״וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם״, (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״:
