וַיִּקְרָא ט״ז · ו׳

וְהִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ׃

במילים פשוטות

אהרן מקריב את פר החטאת אשר לו, ומכפר בעדו ובעד ביתו. רש״י מבאר ש״פר החטאת אשר לו״ הוא הפר האמור למעלה, ומלמד כאן שמשלו הוא בא ולא משל הציבור. ״וכפר בעדו ובעד ביתו״ - שמתוודה עליו את עוונותיו ועוונות ביתו. אבן עזרא מוסיף שההקרבה היא אל פתח אהל מועד כמשפט, וש״וכפר בעדו״ פירושו שבפר יכפר בעדו ובעד ביתו לאחר שישחטנו, ויש אומרים שעצם ההעמדה היא כפרה. הפסוק פותח את סדר עבודת הכהן: תחילה הוא מכפר על עצמו ועל משפחתו לפני שיכפר על הציבור.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

את פר החטאת אשר לו. הָאָמוּר לְמַעְלָה, וְלִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁמִּשֶּׁלּוֹ הוּא בָא וְלֹא מִשֶּׁל צִבּוּר (שם ג'):

וכפר בעדו ובעד ביתו. מִתְוַדֶּה עָלָיו עֲוֹנוֹתָיו וַעֲוֹנוֹת בֵּיתוֹ (שם ל"ו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִיקָרֵב אַהֲרֹן יָת תּוֹרָא דְחַטָּאתָא דִי לֵהּ וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי וְעַל אֱנַשׁ בֵּיתֵהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והקריב אהרן את פר החטאת. אל פתח אהל מועד כמשפט:

וטעם וכפר בעדו. כי בו יכפר בעדו ובעד ביתו אחר שישחטנו ויש אומרים כי העמדתו היא כפרה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

והקריב אהרן - בעזרה את פר החטאת.

אשר לו וכפר בעדו - יתוודה עליו מיד. ולפי הפשט יביאנו בעזרה, כדי להקריב אותו לכפרה, כמו שמפרש לפנינו: ושחט את פר החטאת אשר לו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וכפר בעדו זה וידוי דברים. יכול כפרה בדמים, הריני דן, נאמר כאן כפרה בפר, ונאמר להלן כפרה בשעיר לכפר עליו. מה כפרה האמורה בשעיר וידוי דברים חוץ מדמים דכתיב והתודה עליו אף כפרה האמורה כאן בפר וידוי דברים חוץ מדמים. וא״‎ת אמאי אינו מתודה על שעיר הפנימי אחד מן השלושה וידויין אלא יש לומר הואיל והוא לגבוה כדכתיב עלה עליו הגורל לה׳‎ גנאי כלפי מטה להתודות עליו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל